מאז שנהייתי אמא... בת 31... תינוקת ראשונה בת 5 שבועות מאז שנהייתי אמא כולי מלאת חרדות ודאגה לא מצליחה להשלים שעות שינה ביום למרות שיש הרבה פעמים אופציה לילות קשים ולבנים היא בוכה המון ורוצה רק ידיים גם במשך היום 24/7 כל יום אני קמה בלחץ מועקה ודאגה אני תוהה האם השלב הזה של הלחץ והדאגנ עובר? מתישהו שתגדל קצת ארגע ואצליח לזרום ולישון בלי בעיה כשיש לי אופציה? או זהו נהייתי אמא וכל החרדות דאגות והלחץ נשארים מעתה?

חחחחחח אמרו לי שככה זה רק מתחיל..אני בהיריון ראשון. אמנם גם יש לי זמן עד הלידה. וכל ההיריון אני לחוצה ובחרדות מכל בדיקה ובדיקה ומכל דבר. ואז אמרו לי ככה זה מתחיל הדאגות עוד מההיריון חכי שתלדי אותה יתחילו לך יותר דאגות וחרדות. ככה זה לפחות שמעתי...

זה יעבוור ותתרגלי עם הזמןן

לאט לאט זה יעבור. אני גם הייתי גמורה והנקתי כל שעתיים בלעדית ביום ובלילה ולא הצלחתי בהתחלה להתאושש מהלידה והעייפות הייתה כבדה (לא לקח בקבוק ומוצץ). זה לאט לאט מסתדר, ההורמונים מסתדרים, אנחנו לומדים את הקטנים ומה הם רוצים ואוהבים... כמובן שלכל גיל יש את החרדות והדאגות שלו אבל זה ממש לא אותו דבר, הכל הופך לנח יותר לתפעול. תבקשי עזרה מכל מיש יכול, גם אם זה לבשל ארוחה חמה או להוריד את הכביסה, תתעסקי בעצמך ובתינוקת ולאט לאט תצברי כוחות ותלמדי וזה יסתדר ♥️♥️♥️

ההתחלה הכי קשה נראה לי ( אני בעצמי בהתחלה חחח).. יכולה להגיד לך שגם שלי הייתה מלא על ידיים ועכשיו דווקא פחות.. סופסוף הבנתי את הלוז שלה ויודעת בדיוק מתי היא צריכה לישון ואן נחצה את הגבול זה היסטריה וערנות של שעתיים וחצי מינימום 😫 וגם כמוך עד עכשיו דואגת מכל פיפס קטן אבל הדאגות יתחלפו לדאגות אחרות חח ככה אנחנו אמהות דאגניות 😜