שונאת את בעלי אני שבועיים וחצי אחרי לידה ( טראומטית יש לציין ) ומשחזאתי הביתה אני פשוט לא יכולה להסתכל עליו בעיניים פשוט שונאת אותו ואת אמא שלו שמגיעה בלי לעודיע ויושבת לי בסלון עד מאוחר כאילו בה לראןת את הילדה ואני עייפה!! ובקיצור אני פוחדת לפרק הכל אבל פשוט מרגישה שזה כבר לא זה ואני שונאת אותו !! לפני הכל היה בסדר הוא היה אהבת חיי אבל מרגיש לי שגם אצלו משהו השתנה ושנינו לא מרגישים כמו בעבר!! סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק😞

נשמה טהורה קודם כל להציב גבולות לחמה! דבר שני את מפוצצת בהורמונים...וילד זה טלטלה לזוגיות. תני לזמן לעשות את שלו.. תנסו כן להיות ביחד לצאת להיות אחד בשביל השניה. זה יעבור

מה שאפרת אמרההה ❤

לשנוא את בעלך זו מילה קשה ממש!! נשמע הורמונים תנסי לשחרר את זה הוא גם עובר סוג של משבר אחרי לידה הכל חדש וטרי אתם תלמדו להסתדר עם המציאות החדשה תדברו הרבה תשבו לקפה ותסבירי לו שאין לך אוויר לאמא שלו בבית שלך עד שעות מאוחרות שאת רוצה את השקט שלך אחרי לידה. אל תחשבי על לפרק תני לעצמך ולו את הזמן להתאושש מההריון והלידה יהיה בסדר תחשבי אופטימי ותמיד תיזכרי למה התאהבת בו מה את כן אוהבת אצלו ותשתפי אותו בדברים שאת עושה עם הקטנה שיהיה שותף שיעבור את החוויה הזאת יחד איתך ❤ שיהיה המון מזל טוב תגדלו אותה בנחת 🤗

❤️❤️🙏

תציבי גבולות באופן דחוף לחמה...אחרי לידה לא יכולתי לראות אף אחד תגידי לה חד משמעית שלא תגיע כי זה מפריע לך. ובנוסף בגלל שעברת לידה טראומטית אז ככל הנראה ממש קשה לך ואת מרגישה רע לכן יש לך רגשות רעים כלפי בעלך...מאמינה שאחרי שיעבור זמן זה יעבור לך😘

מסכימה עם הבנות, אבל אם את חוששת שתתפוצצי עליו תוך כדי דיבור, כדי לך לכתוב מכתב ולהסביר מהתחלה שאת יודעת שאת מלאת הורמונים ואת חוששת שתתעצבני עליו לא משנה מה יגיד לכן את עושה את זה בכתב, ואז תסבירי לו שאת זקוקה לזמן התאוששות בגלל חווית הלידה וכל הרגשות שעולים מזה, ואת זקוקה לכך. שאמא שלו לא תגיע כל הזמן ולא תשהה לשעות ארוכות כשהיא כן מגיעה. תסבירי לו שבמצבך זה גורם לך לרגשות שלילים וחבל שזה מה שישאר לך מהתקופה הזאת. וחשוב שתגידי לו כמה הוא חשוב לך ואת אוהבת אותו אבל זאת תקופה שאת זקוקה לפרטיות שלך ואליו ואת לא זקוקה לאמא שלו. חיבוק גדול ובהצלחה

תודה רבה בנות על הייעוץ וההשקעה בתשובות מעריכה מאוד❤️🙏