הרופא איבחן ריפלוקס- מתלבטת לעבור מהנקה לתמל בת כמעט חודשיים פתאום נהייתה לא שקטה ובהנקה בכלל.. התחילה להוציא מהאף ושעתיים אחריי האוכל עוד נחנקת במיטה ואז מרימים ועושה עוד גרפס ככה שעתיים!!! הרופא המליץ נוטרילון ar כי ציינתי בפניו שאני מיואשת מעניין ההנקה כי כנראה זה עושה לה לא טוב להיות המון זמן שכובה ככה באכילה ושוקלת לעבור לתחליף חלב והוא המליץ על זה. העניין הוא שאני נותנת לה בקבוק שאוב אוכלת אותו יפה תוך 10 דק׳ ואז מחכים איתה לגרפס עושה 1-2-3 כזה ואז מחכים איתה עוד טיפונת שירד קצת, שמים לישון וזהו לא עולה לה לפי מה שראיתי... אז אם זה היה ריפלוקס זה היה קורה לה גם בבקבוק שאוב לא?? ואני מתלבטת אם להתחיל איתה ישר אוכל ar כזה כבד שאולי בכלל הבעיה שלה זה הזמן אכילה שהיא צריכה זמן קצר לאכול כמו בקבוק וזהו זה מה שעושה לה טוב. מה אומרות? יש לי תחושה שהבעיה איתה זה זמן האכילה כי גם מדיי פעם שכן יש לה פליטות אז הן קטנות כאלה חמודות ולא עכשיו הקאות! יש לי סימילאק גולד וסימילאק ורוד (לא זה של הפליטות שלהם) ואני מתלבטת אם לנסות אותם קודם לפניי שאני ישר הולכת איתה לנוטרילון הכבד של הריפלוקס! *מותשתתת מהעניין* בעיקר בלילות..

אני מגיל 10 ימים העברתי לנוטרילון איי אר. לפי מה שאת מתארת אם בבקבוק שאוב הכל תקין לא הייתי נותנת לה נוטרילון איי אר. זה אוכל כבד ועושה מלא גזים בן 5 חודשים ועדיין עם גזים. אם יכולה לשאוב תתני שאוב ואם לא אז תנסי תמל רגיל

גם שלי עם ריפלוקס קשה עכשיו בת 3.5 חודש ברוך ה המצב התחיל להשתפר. לא הבאתי לה שום תמל. הרופאה והאחות בטיפת חלב ממש התעקשו שאתן לה קורנפלור בחלב שאוב פעמיים ביום (ממש רבע כפית ממש מעט) ניסיתי זה עזר לה מאוד אבל בשלב מסויים עשה לה עצירות אז אחרי התייעצות עם יועצת הנקה הפסקתי. מביאה לה אומפרזול בנוסף לכל. אני ממש התעקשתי לא להביא לה כלום חוץ מחלב אם. חלק מהזמן הייתי שואבת ומביאה לה שאוב וחלב מהזמן רק שאוב. לאחרונה אני רואה שיפור מאוד גדול ולכן רק על הנקה. ההתחלה היתה קשה כי התרגלה כבר לבקבוק. אם ההנקה חשובה לך ממליצה לדבר עם יועצת הנקה שתעזור לך כי לא חייבים לעבור לתמל אפשר גם לשאוב וגם לשלב הנקה וכמובן עוד הרבה דברים כמו להניק בפוזיציה מסויימת או לא להשכיב אחרי האוכל מינימום עשרים דקות. זה אומנם השקעה גדולה יותר אבל אני בכל אופן מאושרת שלא הבאתי לה בקבוק ואיכשהו מצלילה גם בלי תמל. ועם כל מה שרשמתי כאן למעלה תדעי שאם את מאבדת את זה לא שווה להניק. אם את מניקה אבל סובלת עדיך שתביאי כבר תמל כדי להיות יותר סבלנית ומכילה כלפיה (מניסיון) אני הייתי צריכה לעבוד עם עצמי ממש על סבלנות כי היא היית בוכה רב היום (עד שהבאתי אומפרזול) ואם זה חשוב לך אולי תפגשי גם עם גסטרו ותתיעצו איתו מה כדאי לעשות כדי להקל עליה.

בת דודה שלי גם עם ילדת רפלוקס קשה לשעבר היום כבר בת שנתיים כמעט והמליצה לי כל גסטרו. הרופא שלי אומר שגסטרו לא ישנה ויחדש לי שוםדבר מעבר למה שהוא אומר לי לעשות ושרק רופאים שלא בטןחים בידע שלהם שולחים לגסטרו.. על הרופא ילדים שלי המליצו לי בבית חולים איכילוב בשחרור שלה הביתה, אז אני מנסה לחשוב שהוא מקצועי ויודע מה הוא אומר אבל לא יודעת... תמיד איכשהו מפקפקת בו אבל יש לי קטע כזה לעשות את זה לכל הרופאים:/ אוף לא יודעת מה לעשות.... עכשיו נתתי לה קצת הנקה וקצת בקבוק שאוב ואני ממש חיה מהאכלה להאכלה בפחדים וכבר באלי לוותר על הנקה כי כואב לי עליה ועליי כאחד.. אגב- מה זה אומפרזול?

אומרפזול זו תרופה שנותנים להורדת חומציות בקיבה וזה מקל עליהם מבחינת צרבות. היא פולטת או שעולה לה בלי פליטות? דרך אגב אני מניקה אותה כל שעה וחצי - הנקות תכופות מקלות להם על הריפלוקס כי מקבלים מנה כביכול קטנה יותר

אני בשוק! לראשונה נרדמה בלי גרפס בלי כלום כאילו כלום!!! אני חושבת שהעניין שלה זה שהיא אגלה יותר מדיי בקטע הזוי ולא שמתי לב לזה, כנראה הפכה את זה למוצץ ודחפה לעצמה טון אוכל! ככה זה נראה.. פתאןם עכשיו שאני סוג של ״מגבילה״ אותה וגורמת לה לעצור בכוח באוכל לנשום רגע אז אני רואה שהיא יותר נינוחה, לא משתעלת, לא פולטת, לא נחנקת, נרדמת ישר ובנחת.....

מעניין איך זה יהיה מבחינת משקל ואמן אסתדר ללא צורך בתמל

דרך אגב אני בעצמי לא הלכתי לגסטרו כי באמת סומכת על הרופאת ילדים שלה. היא באה להביא לה תרופה שמביאים באופן נקודתי כל פעם שיש התקף וכשראתה שהיא בוכה גם ללא קשר הביאה לנו מרשם לתרופה אחרת שתתאים לאורך כל היום. תנסו את התרופה לפני שאת מוותרת ברוב המקרים היא עוזרת. ואם אחרי שבועיים זה חוזר תבדקי אם צריל לחדש מינון או אולי התרופה פגה (אמלי כם האומפרזול אני כל שבועיים מחדשת לה כי אחרי שבועיים מהרגע שאני משתמשת בתרופה משום מה היא לא עוזרת ואז אני הולכת לקנות חדש) אם זה חשוב לך ואת מוכנה להקריב את הזמן שלך והעצבים שלך בשביל זה תפרח תוותרי, אבל אם את רואה שזה קשה לך ומעיק עלייך הכל בסדר אם תפסיקי

אני מרגישה שמאז שנתתי לה בקבוק יש לה יותר בעיה עם השד שלי ועושה לי יותר צרות בתפיסה שלו כי פתאום מתעצבנת שלא בא לה בקלות כמו בבקבוק

אצלי במשקל היא כל הזמן ירדה ועלתה מבחינת גרם פר יום. שבוע אחד 15 גרם ליום ואז פתאום 26. לא היה קבוע אבל כל עוד ראיתי שזה לא יורד באופן תמידי לא וויתרתי. ראיתי גם שהיא חיונית ומתפקדת כראוי אז לכ דאגתי. אצלי גם הייתה בעיה של הציצי כי הבאתי לה שאוב הרבה אז היא התרגלה לבקבוק אבל לאט לאט עבדתי על זה עשיתי הנקות בחושך עור לעור ללא הסחות דעת וזה עזר יום שלם הייתי על המיטה בהנקות כאלו ולמחרת כבר היה שיפור. ואני גם הייתי ככה הייתי עוצרת אותה רגע מלינוק נותנת לה לעשות גרפס לקחת אוויר ונותנת לה להמשיך זה מעולה

תסמכי על התחושות שלך, את אמא שלה ואת מכירה אותה הכי טוב גם אם את לא בטוחה בעצמך. ותנסי דברים זה בסדר לנסות רגע לראות מה עוזר לה כדי להבין את המצב. את עושה מעולה

את בטוחה שזה ריפלוקס? היא אוכלת בקבוק סבבה אז איך זה הגיוני...?

אני אגיד לכן מה העניין, היא פתאום התחילה להיות לא רגועה במהלך רוב שעות היום, ממש ברמה בלתי נסבלת! אין החלפת טיטול בלי התפתלות אין רגע שאני יכולה לשים אותה קצת במשטח פעילות.. היא ממש נראית כל הזמן במצב הילחמות וסבל! זה בעיות בבטן? זה גזים? זה חומציות? מה זה! לא יודעת איך להתייחס.. ועכשיו במיטה ראיתי שלולית קטנה של פליטה שקופה כמו רוק אבל רואים שזה לא רוק וגם לא הגיוני רוק ככה בגיל כזה

אין כמו חלב אם. לא לוותר. רק אם התינוק יורד במשקל הייתי משלבת תמל... והבנתי שאפשר להסמיך עם קורנפלור ולתת .(הייתי שואבת חלב ומסמיכה) תתייעצי עם רופא

נשמע כמו הבטן אל תפסיקי להניק ותקבעי לגסטרו ותתיעצי עם רופא ילדים אחר אם יש בסביבה דלכם...

אגב לריפלוקס חלב אם הכי פחות חומצי ושורף להם כשזה עולה...