חמתי עד עכשיו אנחנו גרים בעיר של בעלי. שרחוקה שעה מהבית של המשפחה שלי. לפני הלידה חששתי ממש ממה שהולך לבוא, מאך שאסתדר והכול. בעלי לא הבין את החששות שלי ותמיד היה בטוח שאמא שלו תעזור. אני ידעתי שהוא לא מבין עם מי יש לו עסק.. כל ההריון נסתי בכל דרך אפשרית להסביר לו שהיא לא כל כך אכפתית ושיהיה לי נורא קשה. בפועל ילדתי ולא דמיינתי עד כמה הבחורה הזאת אגואיסטית. הייתי פשוט בהלם כל פעם מחדש.. לא צפתי שתעזור לי אבל גם לא בףצפתי שתתנהג האגואיסטיות לבן שלה.. מלא אני אבל הבן שלך?! בקיצור הבחורה גרה חמש דקות מאיתנו, עושה טובה שבאה. תאשפזתי שבועיים אחרי לידה, בעלי היה לבד עם הילד. היא עשתה טובה שבאה.. לא מדברת על לעזור לו לגדל תינוק (ילד ראשון) כשאני עוברת ניתוח וכו'. אחר כך הייתה מסמנת וי כדי להגיד שעזרה.. היתה מביאה בשר קפוא בימים הראשונים שלנו בבית כדי להגיד שהביאה אוכל.. או שהייתה מביאה אוכל ועל הדרך את בעלה והילד הנוסף שלה.. ולי היה נשאר פירורים. עכשיו עד כה .. יקומו כל הבחורות ויגידו לי אל תצפי. אבל העניין שבאמת לא ציפיתי!! אבל חשבתי שיש לבני אדם גדול מסויים.. העניין הוא שהיא לא רואה את הדברים האלה.. לא פותחת את הראש לחשוב על האחר. יכול מאוד להיות שהיא בכלל לא חשבה על הדברים ופשוט פועלת לפי מה שנוח לה. רק מה שנוח לה. למשל לבוא אלי לבית מבלי להודיע כשבעלי בעבודה וזה היום הראשון שחזרתי אחרי חופשת הלידה.. ואפילו לא לשאול מה שלומי. בקיצור אחרי שבעה חודשים שאני ממש נאבקת בעצמי, לא ישנה, בקושי אוכל ומנסה לג'נגל בן החיים שלי לילד, החלטתי שזהו.. המלחמה הזאת מפסיקה ואנחנו עוברים דירה. כמובן שכבר בנינו את החיים שלנו בעיר של בעלי, קנינו בית , השתקענו שם ואני מצידי עשיתי את כל המאמצים לחיות שם גם כשה אומר לסוע שעה וחצי לכיוון לעבודה. עכשיו הודענו שאנחנו עוזבים והבחורה כמובן ממש לא מרוצה.. הרי קנינו בית מולה ואנחנו מקבלים אותו בעה בעוד חצי שנה. והאמת שלא אכפת לי בכלל. נמאס לי לנסות לרצות אותה כשהיא לא רואה אותי ממטר. להזיז את בעלי מהרעיון ולעבור לעיר של ההורים היה סיוט .. אבל מקווה שבעה נחתום חוזה שכירות החודש והסבל יפסיק. רק רוצה לומר לכל הנשים שנלחמות במלחמות לא שוות פשוט אל. תעמידו לעצמכם גבול. אן סיבה שאני ימות מבפנים בשביל אנשים שלא זזים מטר מאזור הנוחות שלהם. כמובן שכשהודענו לה לא היה אכפת לה על טובתינו.. שכרגע זה יותר נכון למשפחה שלנו.. יותר קרוב לי לעבודה, אמא שלי תטפל בילד במקום לשים אותו אצל משהיא זרה .. אבל קצת מאריך לבעלי את הדרך לעבודה אבל כמובן שזה עולה על זה שאני יהיה רגוע לגבי הילד... טוב באב שמח

תגידי תודה לאל שבעלך איתך ותומך בך וזורם איתך!!! לחמותך את לא חייבת שום דבר תדאגי לזוגיות שלך לילד שלכם ולנוחות שלך. אל תכעסי עליה יש אנשים כאלה פשוט מאוד יש מצב שלא באמת מתכוונת ויכול מאוד להיות שהיא רואה רק את טובתה אבל זה שלה יקירה תמשיכי להיות את ולתת לה כבוד כדי למנוע מלחמות מיותרות (בקרוב תהיי רחוקה ממנה) מאחלת לך שהכל יסתדר איך שאת רוצה ותחיי חיים של אושר נחת ואהבה לצד אנשים אכפתיים ומשפחה תומכת !!! טו באב שמח

מצדיעה לך ככה אני עשיתי בדיוק!!! ואני לא מצטערת לרגע קודם כל הנפש שלך והשמחה שלך ואז כולם

רעות יא מלאךך

אוהבת אותך אושרתי.. לגיסתי קוראים אושרת אחת הנשים החמודות שהכרתי

תודה מתוקות ממש צודקות.. אמן ואמן מאחלת לכן יותר ..

כל הכבוד לך

ההחלטה לעזוב נשמעת נכונה.