הורים, חמה וחם - נקודה למחשבה היוש, לאחרונה ובכלל אני רואה המון הודעות ושומעת על המון בנות עם קשיים כאלה ואחרים סביב נושא המשפחות, התמודדות עם הערות וכו'. בדרך כלל התגובה הרווחת שנשמעת היא נגד ההורים \ חמה ואני רוצה להציע לכן משהו מכל הלב: 1. שחררו 2. תהיו במקומם. ואני אסביר: ההורים שלנו ושל הבעל גידלו אותנו מאוד יפה. נכון, בצורה שונה, נכון, בתקופה אולי קלה יותר, נכון יש להם המון המלצות ונכון, הם אומרים שאנחנו היסטריים והאובר מידע ברשת גורם לנו לגדל ילד ממאמרים ופחות תחושות. הכל טוב. מותר לנו להסכים ומותר שלא אבל זכרו תמיד שאם יש לכן הורים וחמות שמוכנים לשמור על הילד שלכם, אתם והוא רק זכיתם. אל "תלמדו" אותם להרתיח להם מים בבקבוק ולתת אוכל פושר, אל "תזכירו" להם להחליף לו חיתול ואל תלמדו אותם איך להרדים תינוק. נכון, רוב הסיכויים שזה לא יהיה כמו שאתם עושים, ואולי הילד יבכה יותר, אבל היי! הוא במקום בטוח ואוהב, ובסוף? הוא ירדם, ישבע, ישחק ויהיה בטוח במחיצתם עד שתחזרו. התעלמו מכל הערה, זה יעשה לכם רק טוב במקום להתנגח בהם, קבלו זאת בחיוך ותגידו לעצמכם שתכף אתם הולכים. זכרו!!! ששום דבר, בדגש על שום דבר, לא יהרוס את הערכים, העקרונות והחינוך שאתם תקנו לילדכם. זה באחריות שלכם בלבד ולכם ההשפעה המיידית והכי חשובה. אל תלמדו אותם להיות הורים, זה מעליב, זה פוגע, זה לא לבטוח באדם הכי קרוב אליך. שחררו ואתן ותרגישו נהדר ולא פחות חשוב גם ההורים שלכן ושל בעלכן! לא יקרה דבר אם הילד יבכה קצת יותר עד שיבינו אותו, תנו להם להכיר אותו לבד ואל תתקשרו כל 10 דק כדי לדעת האם הוא בסדר - הוא בסדר!!! פרגנו קצת להורים ותגמישו את הגבולות. מגיע להם! ולא, אצלי לא הכל על מי מנוחות. למעשה, הבן שלי בן 10 חודשים קצת נרתע מחמתי, לדעתי היא מבהילה אותו בגישה. אבל אני שם תומכת בו, איתו, לפעמים נושכת שפתיים ולפעמים זורקת לה איזו הצעת ייעול כיצד נכון יותר כרגע לגשת אליו, אבל לא בקטע כועס או מעליב. היא בעצמה מבינה את המצב ולכן עדיין לא שמרה עליו לבדה, לעומת אמא שלי ששמרה עליו לבד בלי סוף. לוקח זמן אחד לכל אחד להבין וללמוד את הילד ואת הדרך לטפל בו אבל זו זכות ענקית שלא כולם זוכים בה. קבלו באהבה, בחיוך, ונסו למצוא את האיזון בין איפה אני יכולה לא להגיב ואיפה עובר הגבול. תהנו ושבוע טוב! :)

סוףסוף אחת שצדברת לענייין...צודקת לגמרי

כתבת מקסים חייבת לומר! את בהחלט צודקת! אני חושבת שכדאי לשים פה דגש מסויים אבל שאנחנו כהורים טריים רוצים שהדברים יתנהלו בהתאם לעקרונות שלנו, אז צריך לדעת גם מתי לשחרר ומתי לבקש שיעשו משהו בהתאם לעקרונות שלך. זאת אומרת שאם חשוב לי שהמים יהיו מורתחים אז לשים על זה דגש, אבל כן לשחרר כשהם משחקים עם הילד.. לי באופן אישי יותר קשה עם חמתי אבל עושה השתדלות ממש ענקית ונושכת שפתיים הרבה. בכל מקרה כתבת באמת יפה

מהממת! כל כך נכון!

לא מסכימה איתך... חמתי מנסה להכניס לחלב של הבן שלי סוכר כל הזמן

לא הכל בסדר

מתחברת ולא מתחברת למה שרשמת. מסכימה שאם הילד אצלם כי ביקשנו, צריך לסמוך עליהם. אבל יש מקרים שאפשר להסביר ולהאיר את עינייהם כי דברים שעשו פעם לא נכון לעשות כיום וזה בסדר, הכל תלוי בגישה.

לירון, לא אמרתי שהכל בסדר. אמרתי שהוא בידיים בטוחות והם גידלו כבר ילדים ולפעמים אני מרגישה ושומעת את ההוראות שהם מקבלים מאיתנו ותכלס זה מעליב ופוגע. ותאמיני לי! שזה פוגע גם אם לעולם לא יגידו לך. את יודעת, אמא. עכשיו את מכירה את ההרגשה שתעשי ותכילי הכל עבור הילד שלך. כמו שאמרתי, צריך למצוא איזון בין מה את מוותרת לבין מה לא . ואיפה שלא? שם המקום להיות חד משמעית, לא נחמדה ומאוד ברורה.

אוריה, אז פה בדיוק הבעיה? מה לא נכון היום? זה הכל עניין של פרספקטיבה. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו שאני לא רוצה שיעשו היום זה לתת לילד לבכות. אפילו סוכר בחלב לא כזה דרמטי בעיני(אבל זה בעיני, כן לירון? ולמה לא אגב? כי זה חד פעמי או ימים ספורים. אלא אם כן זה כל יום ואז כן ישנה בעייתיות וצריך לתאם ציפיות) אבל לדעתי רוב האנשים כיום לא נותנים לילד לבכות, בטח לא הסבא וסבתא שלו.

M.s מה שאמרת זה בדיוק שם המשחק. איזון. לבחור את המלחמות מה שנקרא. משום מה כולם משתמשים במשפט הזה בחינוך הילד שלהם אבל מההורים שלהם מצפים לעשות אחד לאחד מה שאנחנו רוצים. זה טעות, לא יפה ולא מכבד בעיני.

מהממת!! כל מילה בסלע

צודקתתת כל כך ♥️♥️

חמותי ברחה עם הבן שלי לחדר שלה כשהוא היה בן 5 חודשים להביא לו גלידה. אין לי שום עניין שחמותי או אמא שלי ירגישו טוב מה שאותי מעניין זה הבן שלי להן היה טת ההזדמנות לעשות טעויות ועכשיו זו ההזדמנות שלי. אם הן רוצות להיות נעולות על הדרך שלהן ולא לעזור לי בדרך שלי אז פשוט אני לא משאירה אותו, יש לי בייביסיטר והיא עושה מה שאני מבקשת. אני לא מבינה איך אשה שילדה וגידלה ילד שכחה מה ההרגשה להיות אחרי לידה או להיות אמא צעירה שלכולם יש מה להגיד לך. אז הצפייה שלי היא במיוחד מחמותי ו אמא שלי שיבינו אותי ולא ינסו לדחוף לדרך שלהן

דרך אגב אמרתי לבעלי שיזכיר לי את זה שלבן שלי יהיה ילד. אני באמת חושבת שאשה יולדת צריך לעזור אך ורק לה. התינוק לא צריך עזרה יש לו את אמא שלו

כל הנסיון להראות מי יודע יותר טוב, גם מצד חברות שכבר יש להם ילד מזעזעעעע בעיניי. ממש חסר התחשבות

פעם הייתי מדברת כמוך אבל אחרי שהכרתי אותה לעומק הצטערתי שנתתי לעצמי להתקרב אליה אישה דוחה לא מאמינה שיש אימהות כאלה הרסה לבעלי את הנפש