המון לחץ נפשי איך מתמודדים עם זה?😔 היי אני עכשיו בהריון השני שלי בשבוע 8 את ההריון הראשון איבדתי לצערי בשבוע 15 בפברואר האחרון(הייתי אמורה ללדת באוגוסט) הבעיה שהיו לי מחשבות להתפטר מהעבודה כבר אז כי ממש נמאס לי להיות שם ואני עובדת שם 6 שנים ואין לאן להתקדם והחוקים שם הולכים והופכים לקשים יותר.. ואז גיליתי על ההריון הראשון ואמרתי שאני אשאר ואתפטרת אחרי הלידה לצורך גידול הילד וככה גם אקבל פיצויים כאילו פוטרתי וגם ביטוח לאומי.. וההריון הראשון נגמר כמו שנגמר.. ונכנסתי שוב להריון ומבחינת היגיון כדאי לי להשאר שם עד הלידה גם מבחינת הפיצויים(שיכסו לי את המינוס וההלוואה) וגם כי המנהל שלי יודע על ההריון ומנסה להתחשב כמה שהוא יכול אבל אני מרגישה נפשית שהמקום הזה ממוטט אותי כל יום שם זה סיוט והלקוחות שם ממש לא קלים..ואני מוצאת את עצמי סופרת את הימים עד ללידה וכשאני מבינה שיש לי לפחות עד חודש פברואר לעבוד שם אני מתחילה לבכות...לא יודעת איך אני ממשיכה ככה כלכך הרבה חודשים הלקוחות שם מוציאים את המיץ ובגלל שאני עובדת שם שנים הם מזהים אותי ומתחילים לחטט בחיים האישיים שלי ולשאול שאלות אישיות כמו ואוו איך השמנת ואוו איך רזית מתי התחתנת למה אין לך ילדים איפה בעלך עובד כמה כסף את מרוויחה פה.. איך אני יכולה להירגע ולהנות מההריון במצב הזה?😔😔😔😔

סורי על החפירה הייתי חייבת לפרוק 😔

סיפור חיי, תוסיפי לזה עוד 4 הפלות . יכולה לעודד רק בדבר אחד. נשארו לי עוד 40 יום לעבודה הזאת. 8 שבועות וזה מאחורי. הזמן עובר בסוף ...לאט לאט אבל עובר. לנצל את ימי המחלה( להשאיר בערך 20 לסוף)לצאת לחופשת לידה בשבוע 38.

כל כל מבינה אותך, הייתי בהריון שנה שעברה וכבר היו לי מלא תכנונים בראש ואז עברתי לידה שקטה והייתי זכאית לחופשת לידה שכמובן ניצלתי. לחזור למקום העבודה אחרי החופשה היה סיוט בשבילי ועד היום ככה אבל המחשבה של לצאת משם בידיים ריקות אחרי שנים של עבודה מחזיקה אותי קצת. שולחת לך מלא כוחות לעבור את התקופה ובידיים מלאות!

מה שמחזיק אותי זה רק המחשבה שסבלתי 6 שנים אז אסבול עוד קצת על מנת באמת לקבל אץ הפיצויים..אבל כל יום שם זה סבל נוראי מה גם שאין לי שם חברות שבאמת אפשר לדבר איתן על זה כי הן בראש אחר לגמרי ילדותיות יותר שמעניין אותן רק מועדונים ואלכהול ואין שום שיחות עומק איתן

מבינה אותך ! סבלתי נורא מהעבודה שלי ונשארתי שם בגלל הלימודים השעות והשכר .תכננתי לעזוב איך שאסיים לימודים ואז נכנסתי להריון . היה לי נורא קשה היום ימים שבכיתי בלי הפסקה עד שבעלי כמר לי דיי אל תחזרי לשם הבריאות שלך ושל העובר חשוב יותר. אבל לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שמרגע זה לא מעניין אותי כלום לא הבוס שלי לא הלקוחות המעצבנים ולא העובדים. הייתי רגועה ולא התייחסתי לשומדבר שהבוס שלי עושה ואומר .( הוא המעצבן העיקרי) זה הגיע אפילו לשיחת איומים שיפטרו אותי כי העזתי לקחת בחודש שמיני 3 ימי מחלה ( תקופת קורונה הייתי כל הזמן מגיעה למשרד) וחייבת להגיד שהייתי רגןעה מתמיד 🤣 בקיצור זה עניין של גישה אם תחליטי שאת יכולה לשם את העצבים והבכי בצד ולא להתייחס תישארי ותקבלי בונוס את הפיצויים אם זה משהו שאת לא יכולה לעמוד בו וזה יעלה בבריאות שלך ושל העובר תעזבי . ( אגב יכולה לברר גם במה כרוך לקיחת פיצויי התפטרות זה אומנם לא פיצויי פיטורים אבל גם משהו)