חייבת לדבר על זה בנות יקרות אני נתקלת פה הרבה פעמים בפוסטים של בנות שרק ילדו לאחרונה וכבר יש להן את הדחף להביא עוד ילד כדי שיהיו ״צמודים״. עכשיו חלילה לא בשביל משהו, רק מנסה להבין. למה כל הלחץ הזה? אפילו אני בתור אחת שלקח לה הרבה זמן להביא את הילד הראשון, קשה לי לחשוב על הריון שוב בזמן הקרוב ושוב לילות חסרי שינה. אני באמת חושבת שאנחנו בתור נשים צריכות לתת לגוף שלנו ובעיקר לנפש קצת רגיעה, התאוששות. ועזבו גוף ונפש, לזוגיות! וואו כמה שזה שינה לנו את הזוגיות. לטוב ולרע. זה באמת יהיה כל כך נורא אם יהיה ביניהם הבדל של שנתיים/ שלוש? אתן באמת לא רוצות להנות מהילד הראשון שלכן ולתת לו את המאה אחוז שלכן? אני חושבת שבכלל בזמן האחרון זה נהיה מין סוג של נורמה כזה ״להרביץ״ עוד ילד ישר אחרי הילד הראשון, ברמה שאנשים ממש שואלים ״נו מה עם עוד אחד?״ רגע! רק ילדתי! לאן אני ממהרת?! כל כך נמאס לי מהנורמות האלה שגורמות לך להרגיש כאילו את חריגה ולא בסדר, אבל ממש לא. אנחנו ממש לא חייבות ללכת אחרי הזרם כי ככה החברה אומרת. בכל אופן ככה אני רואה את זה, ושוב חלילה לא נכנסת לאף אחת לרחם כל אחת שתעשה מה שטוב לה, רק נקודה למחשבה. הייתי חייבת לפרוק. תודה ולילה טוב ❤️

תמיד לאנשים יש מה להגיד.. ואם היית בהריון שני עכשיו היו את אלה שאומרים לך "אבל למה כל כך מהר??" לא יודעת למה החלטת שתמודים זה הנורמה.. נראה לי שזו פשןט נקודה רגישה אצלך אולי שבגללה שמת לב דוןקא לזה.. אבל האמת היא שרוב האנשים ממתינים קצת כמו שנתיים שלוש עד שמתביאים עןד ילד.. לא כזה נפוץ הפרש של פחות משנתיים. ןכמובן תלוי באיזה אוכלוסיה את.. אני הבאתי בהפרש של שנה ו5. יש לזה מינוסים ופלוסים.. אבל אני היחידה שהביאה בהפרש כזה מכל החברות שלי ובכללי אני לא פוגשת עוד הרבה כמוני.. וכל מי ששומע שזה ההפרש אומר לי ווואו כאילו הגזמתי.. אז כנראה זו סתם הרגשה שלך שזאת הנורמה כי ההפך ממש.. בכל מקרה כל אחת ומה שמתאים לה :)

כן זה נכון בהנחה שההורים באמת הולכים אחרי גל כזה של ילדים צמודים ברור שיש מקרים יוצאי דופן כמו של זוג שהתבגר וכדי להספיק מרביצים אחד אחרי השני ועוד מקרים שונים אהל לגמרי חושבת כמוך. אחר כך מבינים כמה זה. מורכב , גם מבחינה כלכלית שצריך למשל לשים שני תינוקות במעון , פתאום יש פחות זמן לעצמנו וכו...

כמה את צודקת. כל החברות סביבי עם צמודים, נראה לי הן שוכחות שהתינוקות האלה גדלים בסופו של דבר והקושי איתם ביחד חחח תמיד רציתי ילד/ה ודמיינתי אותה רק כתינוקת ולא כפעוטה, דמיינתי את זה פשוט מידי מהר מאוד טעיתי שהגיעה לגיל שנה 😂 עם כל האהבה שיש לילדה שלי זה קשה מאוד לפעמים. מעדיפה לגדל אותה לבד לפחות עד גיל 3. אז איך שעוברת בי המחשבה לעוד ילד אני נזכרת במחשבה שהייתה לי לפני שנכנסתי להריון ראשון כמה פשוט חשבתי שזה וזה הכי לא.