מעניין לדעת אם אני לא לבד במצב כזה! האם יש פה בנות שבעלן לא עושה כלום בבית וכל דבר צריך להסביר לו או לבקש ממנו? בעלי עובד קשה, יוצא כל יום בשעה 7-8 בבוקר וחוזר לא לפני 20:00 בערב. באמצע השבוע אני לא נוגעת בו ולא מבקשת ממנו שום דבר (אפילו זבל הוא לא זורק). כשמגיע סוף שבוע, הוא שוב עסוק בענייני עבודה או שהוא מתאמן או שהולך לישון... אני מבינה שיש לו רק את שישי שבת לישון ולנוח אבל כמה אפשר לישון??? מה גם, הוא בחיים לא יעשה כלום בבית עד שלא אבקש, וגם כשאני מבקשת הוא תמיד מתעצבן ואומר שאני לא מתחשבת בו, לא נותנת לו לנוח בבית ואין לו שקט אפילו בסופ״ש. כל פעם לפני שהוא עושה משהו הוא מקטר כמו זקן בן 90 ואני כבר מצטערת שביקשתי את עזרתו. מה גם, שהוא בחיים לא יעשה משהו מבלי שאני אבקש, לפעמים צריכה לבקש 20 פעם את אותו הדבר, לפעמים מחכה לעשיה שלו במשך מספר ימים עד שהוא כבר יטרח לקום ולעשות. אבל הוא מסוג גברים שגם אם תעמוד שקית ענקית של זבל בכניסה של הבית, ברגע שהוא נכנס הביתה, הוא לא רואה אותה 🤦🏻‍♀️. שלא לדבר על דברים אחרים, הוא לא רואה כלום, לא מתקן כלום, לא מחליט לעשות משהו בבית מבלי שאצטרך לרדוף אחריו ולריב איתו. קניתי מנעול חדש לדלת של הכניסה, אין לנו מקדחה בבית, אני אומרת שצריכים לקנות, הוא הסכים איתי, מאז עברו מספר חודשים, המנעול זרוק וכמובן אין מקדחה 🤷🏻‍♀️. גם מבחינת לצאת לטיולים, מצד אחד הוא איש של בית, לא בעד בילויים, פאבים עם חברים וכו׳, מצד שני, מגיע סופ״ש ובא לי לנסוע לטייל עם הילדים ולבלות ביחד, הוא רוצה רק לנוח ולישון, שונא גם לצאת לשמש כשחם או לנסוע לאנשהו רחוק, תמיד מעדיף לצאת לסיבוב בפארק על יד הבית. פעם כשהיה לנו ילד אחד, לא היתי מחכה לו, היתי לוקחת את הילד והאוטו והינו מטיילים המון, עכשיו יש תינוק חדש בבית ואין לי כוח או זמן לעשות את הטיולים. יוצא שבעלי תכלס כמעט לא עושה שום דבר בבית וכל דבר שלא יכולה לעשות בעצמי צריכה לדרוש ממנו, להתווכח איתו, לשמוע קיטורים שלו עד שהוא כבר קם ועושה. וגם כשהוא כבר בבית תמיד יש בלאגן, המגבת הרטובה זרוקה על המיטה, הגרביים על הריצפה, בקבוק סודה ריק בסלון במקום בפח ועוד ועוד, ממש כאילו יש לי עוד ילד בבית. הערתי לו כמה פעמים לגבי הדברים, הוא מסביר שלא עושה את זה בכוונה, וגם אם הוא לא שם לב למשהו אני תמיד יכולה להשב את תשומת ליבו ולבקש ממנו לעשות והוא יעשה, הבעיה שכל פעם מחדש, ברגע שמבקשת ממנו זה וויכוחים, קיטורים וכל פעם זה לא נעשה באותו הרגע אלא באיחור של שעות, ימים או שבועות. מה שמציק לי זה לא שאני צריכה לבקש כל דבר אלא זה שהוא תמיד מקטר ומתווכח ותמיד אומר לי שגם בבית הוא לא יכול לנוח ובכל מקום דורשים ממנו משהו ואין לו זמן חופשי לעצמו (כל ערב הוא רואה סדרות עד 01:00 בלילה). תגידו שאני לא לבד במצב הזה? כי כל פעם שמדברת עם בנות או חברות פה ושם, תמיד מקבלת רושם שהגברים שלהן עושים המון ורק שלי מקטר כל היום. 😂

חפרתי 🙈

כל הגברים אותו דבר מי יותר מי פחות חחחחח

ברור גם בעלי ככה. עובד מהבוקר עד הלילה וגם לא עושה כלום. והכי מעצבן שהוא חושב שאני לא עובדת. אני עובדת משרה מלאה ומגדלת לבד את הילדים..לא מבין שקשה לי גם חושב שאני מפונקת

גם בעלי ככה לא עושה לא מנקה גם אם אתהפך רק שבעלי הוא כן מתקן דברים רק בתנאי שאחפור לו אז הוא כבר יתקן אבל כל מה שקשור לניקיון ממש לא .. השבוע היה כלים בכיור ממש לא היה לי כוח לעשות קמתי בבוקר הכיור מלא זה מבאס .. מבינה אותך זה כיף שיש גבר שעושה הפתעה ואת קמה בבוקר והכיור נקי מכלים אבל כבר הבנתי שאין תקנה זה לא יקרה פשוט

אני הבנתי שעם בעלי היה קל לתת לו משימות קבועות שהן שלו..כאלו שתמיד הוא עושה בלי שאלה בכלל, אצלנו זה היה הדברים ששנאתי לעשות, אפילו דברים קטנים כמו להוריד את הזבל פעם ביום..וככה עם הזמן זה הפך למטלות שלו..הוא הבין את כמות המטלות ולאט לאט שה השתפר..אבל זה צריך לבוא ממקום של שיחה והסבר של המצב שהכל עליך וממש קשה לך..ושיקח על עצמו משהו אחד שהוא אחראי עליו, ואת יכולה להזכיר לו שצריך לעשות את זה, אבל לא להגיד איך לעשות או מתי..לאט עם הזמן זה יישתרש..אצלנו זה אפילו עזר וגרם לו לעשות עוד דברים בלי שביקשתי..פשוט כי למד להסתכל..זה כמו עם ילדים, את ההכי מפריע בגן לוקחים ונותנים לו אחריות וככה רותמים אותי למשימה..זאת דעתי וזו הדרך שלי😊

אותו*

תותי, בדיוק!

ענבר, ניסיתי לדבר איתו ואכן הוא לא עושה דברים בכוונה אלא כי הוא באמת איכשהו לא שם לב אליהם. זה נורא מעצבן שדברים שלי נראים טריוויאליים אני צריכה להסביר לו כמו לילד קטן. לפעמים אני כל כך כועסת שלא מסוגלת לדבר ובשביל למנוע ויכוחים מיותרים ומריבות אני פשוט הולכת לחדר מרגיעה את עצמי ויוצאת. אני מנסה עכשיו בדרכים יותר ״עדינות״ אבל כמה האישה כבר יכולה להיות שחקנית? במיוחד אני שקשה לי להיות ״צבועה״ אני ישר פולטת לו לפרצוף 😂.

היי, בעלי האמת ממש עוזר לי בבית ולא תמיד אני צריכה להגיד או לבקש אבללל עבדתי על זה ממשש קשה במשך שנתיים!! עוד לפני שהגיע הילד ואז התווספו משימות 🤣 מה שאני עשיתי זה הרבה שיחות קשות איתו ואמרתי לו שאני חייבת סדר, נקיון ואני לא יכולה לחיות כשהבית שלי נראה מבולגן, זה מפריע לי ואני ישר מתפוצצת עליו. ישבתי איתו יום אחד לשיחה רצינית והחלטנו שכדי שייתן יד בבית הוא צריך לראות משימות והוא מפסיק לדחות אותם, אלא עושה אותם ואחרי זה נח, רואה טלוויזיה או מה שבא לו. אבל הבהרתי לו מאוד ברור, אני אסגור לך את הטלוויזיה אם הדברים לא ייעשו. קודם הבית אחר כך מנוחה. הייתי כותבת לו משימות יומיות שהוא יכול לעשות(ואולי זה יכול לעזור לך), נגיד לשטוף כלים, לזרוק זבל, אם יש כביסה רק לתלות וכו' (כמובן דברים שהוא הסכים להם) ותולה לו על המקרר ואז הוא היה עושה עד שלמד לעשות לבד ואפילו לשאול אותי מה צריך לעשות כדי שנוכל שנינו לנוח/לשבת ביחד וכו. לי זה עבד..

בעלי עושה בבית בדיוק כמו שאני עושה ושנינו עובדים משרה מלאה

אני הבנתי כבר שהכל זה עניין של חינוך, גם את הבעל צריך לחנך, פשוט אין לי לפעמים כוח ולא סבלנות לזה. כל שיחה בנושא תמיד מסתיימת בוויכוחים וריבים, אבל כנראה רק ככה אפשר לשנות דברים, 🤷🏻‍♀️

אני לא חושבת שמראש את צריכה לחשוב שיהיה וויכוח. את פשוט צריכה להבהיר את העמדה שלך מאוד ברור בשיחה מאוד נוקבת ורצינית וכמובן להגיד לו שקשה לך והכל נופל עלייך. בסופו של דבר, כמו ילד, כמה שתגידי לו על דבר מסויים בסוף זה יקרה. יש גברים שמבינים בפעם השלישית ויש גברים שמבינים בפעם ה50. הכל זה עניין של התמדה ולא להתייאש! 💞

הבעיה שהוא תמיד איכשהו מצליח לשכנע אותי שהוא צודק, יש הרבה מקרים בהם הוא אכן צודק אבל לא בכולם כמובן

הוא אומר שהוא המפרנס העיקרי ואני זאת שדואגת לבית ושהכל יתקתק, ככה הוא רגוע יותר כי סומך עלי. זה מחמיא לי בטרוף ואני גם יודעת שיש דברים שאני אעשה פי אלף יותר טוב ממנו אבל מעצבן אותי שאין לו יוזמה בכלל, הוא לא יעשה כלום לבד מבלי שאעיר לו