סיפור הלידה שלי סוף כל סוף ילדתי את בתי הבכורה ואחרי שאהבתי לקרוא בעצמי את סיפורי הלידה של הבנות פה וכמה שזה תרם לי, בשמחה משתפת את שלי🥰 שבוע 39+4 הריון ראשון, יום שבת בצהריים התחלתי להרגיש כאבים שמזכירים כאבי מחזור ולאט לאט הבנתי שזה צירים. באותו הערב כבר היתי עם צירים די בינוניים אבל ממש לא סדירים וידעתי שאין טעם לנסוע לבית חולים עדיין. בערך ב1 בלילה נכנסתי למיטה ופה התחילו כבר צירים יותר מורגשים שפשוט תוך כדי ההתקדמות הפכו את הלילה הזה ללילה לבן ופשוט תיזמנתי כל הלילה צירים עד שב4 לפנות בוקר כבר הערתי את בעלי עם קולות כאב..ב6 עשיתי מקלחת וראיתי בתחתונית טיפה דם.אמרתי לבעלי שניסע לבית חולים כי אני גם ככה צריכה להגיע לביקורת של כמעט תחילת שבוע 40 ועל הדרך נבדוק באיזה שלב אנחנו נמצאים. לרגע לא חשבתי שאני בכלל בפתיחה משמעותית. הגענו, חיברו אותי למניטור, מפה לשם פתיחה 3, מחיקה 100..אני ובעלי 😱😱 חחח...מכניסים אותנו לחדר לידה..סוחבת בחדר לידה עוד כשעה עם צירים (חוקן,מקלחת) מבקשת אפידורל שמגיע עוד לפני שאני מספיקה למצמץ..מפה מתחילות להן 8 שעות של גן עדן..אמא שלי ובעלי מבלים איתי בחדר לידה, שלושתינו מעבירים תזמן בסבבה ובאיזשהו שלב כבר בשעמום טוטאלי🤣 צעד צעד עד לפתיחה מלאה ללא טיפת כאבים מה יותר טוב מזה?!?! שעה לפני פתיחה מלאה מתחלפת משמרת ומגיעה מיילדת חדשה,אני על סף דמעות(לא באמת חח) שעד עכשיו היתי עם אחד ופתאום בזמן הכי קריטי מישהי אחרת🥺 אבל מעודדת את עצמי שכולן פה נחמדות ויהיה בסדר...עכשיו תשמעו בנות אולי ראיתי יותר מדי בייבי בום או משהו אבל כשמגיעים לפתיחה מלאה בצירים הבאים מתחילים ללחוץ, המיילדת ראיתה שאני בפתיחה מלאה ובכל זאת לא התחילהו ללחוץ כי היא החליטה שנחכה מתי ארגיש כאילו בא לי קקי ולחץ בטוסיק..אני תוהה לעצמי מתי זה יקרה, לידה ראשונה, אמרו לחכות לקקי, מחכה..עוברת שעה, שעה וחצי, כמעט שעתיים אין לי שום קקי. קוראת לה בסופו של דבר ואומרת לה שאין לי קקי והיא בתשובה מחליטה לבדוק אותי בדיוק באמצע ציר ואומרת "נו הנה יופי בדיוק עכשיו לוחצים" אני בבלבלה אומרת לה אבל צירים יש לי מהבוקר אמרת שארגיש קקי...היא ממלמלת משהו לא מובן ומתחילים ללחוץ...כמעט חצי שעה של לחיצות שום דבר לא מתקדם...אחרי עוד חצי שעה פלוס הפסקה באמצע שוב אין התקדמות ויש לציין שאני כבר די מתעייפת..מגיעה רופאה כלשהי ומתרשמת מהצירים והלחיצות, מפה לשם אומרת לי הלחיצות לא משהו, נותנת טיפים והולכת בהבטחה שתחזור מאוחר יותר לבדוק..בנתיים עוד שעה של לחיצות ועדין לא ילדתי ...המיילדת כל הזמן טוענת שאנחנו מתקדמים והיא רואה את הראש, פרסה כבר את כל הציוד על השולחן, שפכה ימבה שמן, באמת חשבתי שאני אוטוטו מקבלת תינוקת לידיים. מגיעה אותה רופאה מהפעם הקודמת להתרשמות, רואה מה הולך, ונגשת אליי עם משפט הבא " תראי אחרי פתיחה מלאה אנחנו נותנים ליולדת 3 שעות בערך ללחיצות ואם זה לא עובד עוברים לתוכנית גיבוי לא משנה כרגע איזו" את כבר כמעט 4 שעות אחרי פתיחה מלאה והראש לא מתקרב בכלל למיקום שממנו בכלל רואים משהו ככה שככל הנראה נצטרך ללכת לקיסרי כי לואקום הראש גבוה מדי...אני בבלבלה עוד יותר הזויה!!!אני לא מבינה איך אחת אומרת קרובים והשניה אומרת רחוקים?!מי מהן טועה ומי צודקת? פונה למיילדת והיא עושה לי🤷‍♀️ ...הרופאה שאומרת "נותנים ליולדת 3 שעות ללחיצות מרגע הפתיחה המלאה" בכלל לא ידע שהמיילדת נתנה לי לבזבז שעתיים מתוכם בהמתנה לקקי ולחץ בטוסיק!!! שהיום ברור לי שלא הייתי אמורה לחכות לו ופשוט להתחיל ללחוץ. מפה לשם האפידורל

בנתיים הפסיק לטפטף, לא לחצתי על תוספת כי כבר 4 שעות אני עסוקה בללחוץ..ופה בנות בלי להפחיד המצב שהגעתי אליו הוא פתיחה 10, צירים מוגברים ומטורפים כי המכשפה כך מסתבר הוסיפה פיטוצין באמצע להתגברות תדירות הצירים וגרמה להם להיות רציפים בלי הפסקה אפילו והחלטה גורלית אחת-קיסרי חירום. עד שהורידו אותי ללדר ניתוח עבר זמן מה , בכל זאת הכנת צוות של יותר מ5 אנשים זה לא עניין של שתי שניות, ובזמן הזה המיילדת מקפלת את כל הציוד, אני מחזיקה לבעלי את היד תוך כדי צרחות אימים מהצירים המטורפים...נשבעת לכן שעשיתי שלום למישהו שם למעלה, זה היה משהו לא אנושי הרמות כאב שחשתי, אמיתי בלי להגזים היתי בטוחה שאני אמות על המיטה הזאת עם ברגליים פוחות...בעלי בהלם ממני, מהמצב, אני בוכה את חיי תוך כדי הכאבים, גם על הניתוח שממש פחשתי ממנו, גם מהמצב האבסורדי הזה שהכל התחיל תותים וקצפת ונגמר בחרא בתוך הפרצוף של כולנו והכי גרוע שכל המאמץ שך הלחיצות היה לשווא ותאמינו לי נתתי עבודה בלחיצות של אלוהים ישמור!! אמא שלי אגב שחיכתה כל הזמן הזה מתחילת הלחיצות בחוץ הייתה בטוחה שאנחנו יוצאים עם "מזל טוב" היא הייתה בהלם מוחלט כשראיתה אותי מובלת לחדר ניתוח חירום.על המיטץ מנתחים בהכנה לקיסרי כבר היתי במצב לא אנושי ואיבדתי את עצמי סופית.רעדו לי כל חלקי הגוף מהחזה ומעלה, הלסת שלי כמעט ננעלה לי וכך גם הצוואר מרוב נוקשות ורעידות, ביקשתי מהמרדים שיזריקו לי חומר מרגיע כי חשבתי שאני הולכת למות מהרעידות ונעילת לסת ולא מהקיסרי...הוא ניסה להרגיע ואמר שאחכה שיוציאו לי תבת שלי ואני ארגע...מפה לשם אחרי 10 דק מאז שהם התחילו לחתוך שמעתי בכי הכי יפה בעולם😭😭😭 בכי של הבת שלי! נזל ממני נהרר באותו רגע אני חושבת שבאותה שניה ששמעתי את הבכי שלה כבר לא נשמתי מרוב אושר והמרדים לא שיקר אכן נרגעתי מרעידות בגוף...קירבו לי אותה ליד הפנים ונתתי לה נשיקה על הלחי וזהו זה הדבר האחרון שאני זוכרת, המרדים ניגש הזריק משהו והלכתי לישון לשעתיים הכי שלוות בחיים שלי...זהו בנות, ככה עברה הלידה שלי מפסגת תותים בהתחלה זה הפך לחלום בלהות. אגב מה שסיפרו לי אחר כך כשהתאוששתי זה שבלי קשר למיילד היתי מגיעה לקיסרי כי התינוקת בשלב כלשהו(לא בטוח שבחדר לידה בכלל) הסתבכה עם חבל הטבור כך שלא משנה כמה היתי לוחצת היא לא הייתה מצליחה לצאת ובנוסף שהתנוחה שלה הייתה בזוית לא זוית שיכולתי לדחוף עד מחר יחד עם העניין הטבור לא היה לי סיכוי סלי קיסרי...אבל מה שכן !!אם המיילדת הייתה מקצועית אני לא היתי מגיעה לקיסרי 5 שעות אחרי פתיחה מלאה!!!!ובטח לא במצב שהיתי בו, גם מותשת מלחיצות מיותרות, גם עם מנת פיטוצין שהרגה לי את כל סף הכאב וגם עם תחושה מלאה לצירים של פתיחה 10!!!בקיצור בשורה תחתונה, הסיוט שעברתי עדיין היה שווה את המתנה הסופית שקיבלתי!!על זה אני חותמת בלי למצמץ. ואני יכולה לטפוח לעצמי על שכם כי בלידה שלי באמת טעמתי מהכל חחח , אין יותר פחד מלידות💪💪💪🤣🤣🤣

מזל טוב איזה סיפור ❤️❤️❤️

וואוו ווואווווו וואוווווו קודם כל מזל טוב💖 את מלכה!!! עברת ממש הכל בכל מכל כל! תנוחי ותתאוששי , תני עצמך זמן. תאגרי כוחות. ותגדלי את הנסיכה מתוך בריאות ואהבה 💞

איזה תותחית! כל הכבוד ממש אלופה 💪🏼 והכי חשוב המון מזל טוב ובריאות לשתיכן 💖🥳🙏🏼🤞🏼😘❤️

מדהימה אחת!! שיהיה לכם בשעה טובה ושתגדלו אותה בנחת💕 את הרגשת בקיסרי שחותכים אותך? יש לי פחד מזה שמעתי מהרבה בנות שהן הרגישו ואני הכי חרדתית בקטעים האלה

הכי חשוב ששניכן בריאות ושלמות ❤️ מזל טוב והמון נחת ואת גיבורה 😘 חיבוק והחלמה מהירה

המון המון מזל טוב, תגדלו אותה באהבה נחת ובריאות. נשמעת חוויה נוראית ומדהים לשמוע כמה את אופטימית. איפה ילדת?

וואווו העיקר שעברת את זה ואת אחרי. לגמרי מעצבו מיילדת שרק התחילה את דרכה. מזל טוב מותק!!!!! אשמח לדעת איפה ילדת

המון מזל טוב

הכי חשוב שיצאת עם ידיים מלאות ושתיכן בסדר 🤩 כמו שאני אומרת הייתי חווה את הכאב הסיוט הזה עוד מליון פעם רק בשביל האושר הקטן שיוצא 🥰 המון מזל טוב והחלמה מהירה מהלעדה ❤

תודה רבה לכולן בנות😊 ...ילדתי בבית חולים כרמל בחיפה. מי ששאלה פה על פחד מניתוח קיסרי שתדעי אין מה לפחד, אני גם נבהלתי מזה, בחיים לא עברתי שום ניתוח וממש פחדתי אבל לא מרגישים כלום במהלכו, הרדמה מקומית. אני כן הרגשתי שנוגעים בי אבל לא כאב פשוט הרגשתי מדי פעם משיכות וזה לא מעבר, אני גם לא לגמרי הצלחתי להבין מה אני מרגישה כאילו לא מבינה איפה בדיוק נוגעים בך הכל רדום.הרגשתי לשניות כמו מן לחץ כזה וכאילו קופצים לי עת הבטן אבל שוב שום שבר מזה זה לא תחושת כאב זה סתם מוזר.

וואו מסכנה העיקר שאת אחרי בשורות טובות

ואי תקשיבי ממש ריגשת אותי איזה אלופה את שיהיה במזל טוב ואמן שתגדלו אותה בנחת כל החיים ותעריך את מה שעברת😂