אוףף יש לי סבתא שמאוד צריכה צומי (היא לבד בארץ ואני באתי ללמוד כאן) ואני בתור הנכדה הבכורה הייתי מתקשרת אליה כל יום (אם לא היא הייתה מתקשרת למורות שלי 😒). אחרי החתונה הרגלתי אותה ל3 שיחות בשבוע והיא די קיבלה את זה למרות שתמיד היו התפרצויות שלא אכפת לי ממנה ולמה אני לא יכולה לשלוח הודעה שהכל בסדר איתי. בזמן הקורונה זה שוב חזר להיות כל יום (כי אין מה לעשות וגם אני צריכה להתעניין מה קורה עם סבתא שלי בזמן כזה. אני צינית). עכשיו ילדתי, היא מתקשרת כל יום ואני מסננת (ואנחנו מדברות לפחות 3 פעמים במשך 40 דקות!!) ואחר כך מתעצבנת שאין לי דקה להתעניין בה!! אמרתי לה שאני אחרי לידה וסדר העדיפיות השתנה וברגע שיש דקה אני מכינה קצת אוכל לעצמי ⁦😕 בתגובה היא אומרת שבעלי יכול להכין אוכל ובכלל מספיק להרגיש שאני הכי חשובה!! וככה כמעט כל שיחה!! נמאס לי ממנה!! אני כל פעם רוצה לחסום אותה וכל פעם עוצרת. מה עושים?? הורגת לי את העצבים

אם כי קצת קשה לי עם איך שכתבת (בעיקר בסוף) אני לגמריי יכולה להתחבר ולהבין את הקושי.. חוץ מלכבד אותה ולנסות להתקשר כמה שיותר אין מה לעשות, את יכולה להגיד לה שבגלל שילדת אז את תוכלי להתקשר x פעמים בשבוע (כמה שתחליטי) כי מה שגורם לה לכעוס זה הציפייה אם היא תדע מראש- לא משנה כמה היא תכעס- זו המציאות וזה מה שאת מסוגלת לעמוד בו.. בהצלחה

נשמע קשוח. גם עבורך וגם עבורה. יש עוד אנשים במשפחה שיכולים לדבר איתך? ההורים שלך, עוד נכדים? את צריכה להסביר לה שפשוט אין לך זמן כרגע. זה לא שאת לא רוצה, לא יכולה.

אני אחרי לידה לא רציתי לא לראות אף אחד לא לדבר עם אף אחד ולא לענות לאף אחד. וכן, את עכשיו הכי חשובה ואת צריכה לחשוב על עצמך. גם אני חושבת שפשוט תגידי לה זה הימים וזה הזמנים שאת תתקשרי אם תוכלי בכלל. זהו. קביעת עובדה.

ואת לא צריכה להרגיש לא נוח עם זה. הדרישות שלה לא הגיוניות לצערי. אז גם התגובות שלה בהתאם.

ואו צורם לי קצת הפוסט .. זה אנשים זקנים וכן צריכים צומי היא לבד אז ברור שתרצה שהנכדה שלה הייתה מתקשרת אלייה הלוואי וסבתא שלי הייתה בחיים היום 😔

ברור שלא כל היום .. אבל אפילו לשלוח הודעה להרגשה טובה לא חייב להתקשר תמיד

מבינה את הקושי שלך אבל יחד עם זאת... הייתי מתחלפת איתך ברגע... ברור שזה קשה, תזכרי, היא לא תחיה לנצח.. מנסיון 💔

היא מדברת גם עם אמא שלי כל יום.. היא חיה לבד הרבה שנים ולא מבינה את הפרטיות שיש במשפחה וזוגיות. הקטע שאם אני אומרת לה ימים היא מתעצבנת כי היא רוצה שזה יהיה חופשי (כמו חברות ולא כמו סבתא) אני ממש לא מרגישה לא בנוח! לגמרי הזויה ודרישות הזויות! כשסיפרתי לה על ההריון היא נעלבה שסיפרתי לאמא שלי לפניה !!!

ברור שאני שמחה שיש לי סבתא ורוצה שהיא תחיה עד 120 אבל אני רוצה שיהיה לי כייף לדבר איתה! שזה לא יבוא מתוך חובה וכפייה

אנונימית יקרה אנשים זקנים הם כמו תינוקות בערך .. אין מה לעשות באמת שגם אני הייתי מתחלפת איתך אני מאוד מתגעגעת לסבתא שלי ... תשלחי לה סתם הודעה אפילו שהיא תרגיש שאת חושבת אלייה סבתוש שיהיה לך יום מקסים אוהבת משהו כזה .. הם זקוקים לזה 🤷‍♀️

אני לא יכולה לבקר אותה, אני גרה בחוץ לארץ

בשונה מהבנות פה, לי זה לא צורם. נשמע שעשית כמיטב יכלתך לשמור על הקשר אבל בהתאם לנסיבות חייך, דברים השתנו והדרישה האינטנסיבית שלה מקשה עלייך. מאד מאד מבינה אותך. עם כל הצער שמדובר בבן אדם מבוגר לפי התיאור שלך מדובר בצורך מעל לבסיסי וזה עצוב כי זה נובע כנראה מבדידות אבל את לא התרופה לבדידות שלה. את צריכה להיות סבלנית, לקבוע איתה שתדברו כל יום בשעה קבועה שנוחה לך והיא תצטרך לקבל את זה ואם לא, פשוט אל תעני. עם כל הכאב. מה לעשות? את אחרי לידה וההתחשבות ביולדת שונה מהתחשבות מבן אדם מבוגר? לא. פעם ביום שעה קבועה. סה טו

לימור, לגמרי! אין ספק שצריך להתעניין ולדבר כי היא סבתא שלי ובודדה ואני מדברת איתה לפחות 3 פעמים בשבוע במשך 40 דקות בערך כל פעם.. אבל זה מעצבן שזה נהיה חובה. אם יומיים לא התקשרתי אז אני לא מוצאת דקה לסבתא. אם אני נפרדת ממנה מיד תלונות שיותר חשוב לי דברים אחרים והיא חוקרת אם דיברתי עם אמא שלי באותו יום.. היא מאוד קנאית ..