מתוסכלת ממש היום לבעלי יש יום הולדת. כבר שבועיים אני מתכננת לעשות לו כזה בלונים ועוגה וכתר ובשבת נפגש כל המשפחה והכנתי משחקים (אין לי אפשרות יותר מזה כי אני עם 2 תינוקות בבית בין שנה ו9 ובת כמה חודשים.. אבל כבר דיברתי עם המשפחה שלו ואמרתי להם לקנות מתנות ןהכל.. מיום ראשון אני חופרת לו שנרד קצת לטייל בעיר (כי לבד אני לא יכולה ללכת זה רחוק והתינוקת בוכה באוטו ממש) אבל כל יום מסבן אותי ובסוך יוצא שלא הולכים. אתמוח ממש ממש שיגעתי אותו בעבודה שנלך לעיר (כדי שאקנה את כל המתנות והדבריפ ליום הולדת) וגם אתמול חזר מהעבודה מאוחר,נכנס לשירןתים לאיזה חצי שעה ,החליט שבא לו להתקלח ואני בנתיים משץגעת עם 2 הלידים בבית כי מחכה לו שנרד כבר לעיר.. ובסוף כמובן שוב פעם לא הלכנו. ממש התבאסתי עליו כי זה היה ככה כל יום בשבוע! ולא יכלתי להכין לו עד הבוקר את כל הדברים שרציתי בגלל זה כי לא קניתי בלונים וחומרים לעוגה וזה..אז הוא הבטיח שביום שישי נלך לטייל ואז הגיע הלילה והתינוקת החליטה להשתגע בצרחות. לא נתנה לי לישון בכלל בלילה. בעלי קם עם הבן הגדול גם ככה אז אמרתי לו שהיא צרחה כל הלילה ושיתן לי חצי שעה לישון והוא התחיל להתעצבן ממש ודיבר לא יפה וצעק אמרתי מה קרה אז תשמור על שניהם פעם אחת מה יקרה?? והוא ממש התעצבן פשוט שמתי את התינוקת על השטיח והלכתי לישון ולא שאלתי אותו. אחכ קמתי הוא לא היה.

הוא השאיר את הילדים בלי השגחה?

מה את עוד מתאמצת לארגן לו את היום הולדת הזאת אל תחגגי לו ותתקשרי אלי תצעקי עליו מזה להשאר את הילדים וללכת מזה החוסר אחראיות הזאת וואי מעצבן אותייי כי בעלי אותו דבר הוא לא אחראי ולא רק שלא אחראי גם הוא לא מבין מה הבעיה

השאיר את הילדים ?? באמת ?

לא הבנתי הלך לבד עם הילדים, או השאיר אותך ישנה ואותם ללא השגחה? נשמע מתסכל, אם זה המקרה הראשון כן הייתי עושה מאמץ לחגוג לו... אם השאיר את הילדים לבד הייתי מתחרפנת

לא רוצה להאמין בחיי...

אוף עכשיו אני רק רןאה שזה נקטע לי באמצע בכלל. לא ראיתי שזה נשלח אפילו. הוא לא השאיר אותם לבד... השארתי אותם והלכתי לישון כמובן שהוא התעצבן אבל נאלץ להיות איתם. אחרי רבע שעה בדיוק התחיל לצרוח "תבואייייי לךה מידדד" קמתי בבהלה רצתי חשבתי משהו קרה לאחד מהילדים ומסתבר שסתם הילד השתולל והילדה בכה והוא יצא מדעתו וצעק לי ככה כמעט קיבלתי התקף לב. ומאותו הרגע הוא לא הףסיק לצעוק עלי ולקלל אותי טיפשה וכאלה (והוא ממש לא עושה את זה בדכ) ואז הוא עבר באיזור צר שהייתי בו אז הוא דחף אותי ואמר לי "לכיי!" והבן שלי הסתכל על זה והוא בא אלי הרביץ לי ואמר לי "לך" והלב שלי נשבר ! אני בוכה רק מלכתוב את זה.. ובסוף עוד הכנתי את המשחקי יומולדת הארורים האלה כי אמרתי למשפחה שאכין והכל בלב כבד שכל כך לא מגיע לו.

ועוד מה.. אפילו תודה לא שמעתי. ממש מאוכזבת. ומתוסכלת. ותכלס אין לי באמת מה לעשות

אנונימית דיברתם הדברים נרגעו? את צריכה להסביר לו את הקווים האדומים שחצה ולנסות להבין מה הכעיס אותו ככ שגרם לו להגיע לקצה ולהגיב שונה מבדכ.

הוא טוען שההתנהגות שלי אליו זה מה שהכעיס אותו. זה סתם תירוצים לזה שהוא קריזיונר. פתאום חוטף ג'ננה בלי סיבה. איזה התנהגות שלי? זה שאני גמורה וטרוטת עיניים בוא תתחשב קצת!