שאלה לגבי שישי אצל החמה טוב אז ילדתי לפני כמעט חצי שנה.. מאז שיצאתי עם בעלי כל שישי שהיינו מגיעים להורים שלו (בערך פעם בשבועיים) הייתי עושה כלים של כולם אחרי הארוחה, גם כשבאים אורחים.. אפשר היה לספור על כף היד את הפעמים שלא עשיתי במשך כמה שנים טובות (כולל סירים והכל). מבחינתי זה היה בסדר והרגל מהבית של אמא שהאישה עובדת קשה והכל ואז עושים את הכלים. לפעמים גם לפני שילדתי הייתי מביאה משו מתוק.. אבל לפעמים כשהיה לי זמן כי גם הייתי סטודנטית. בקיצור כשהייתי בהריון הפסקתי כי היו לי בחילות והקאות וכשההריון התקדם היה קשה לי.. ומבחינת חמתי היא כזה היתה אומרת תמיד יש לך פטור את בהריון וזה.. בקיצור כל ההריון שמתי לב שפתאום היא לא מפנה סירים ומסדרת את המקרר כשאני לא עושה כלים.. אחר כך לקראת סוף ההריון היא כזה זרקה לי "יש לך פטור עד הלידה אחר כך אני יהיה עם התינוק ואת תעשי כלים". ילדתי.. גלתי שהיא אישה לא חמה בלשון המעטה.. והחלטתי שאני יותר לא עושה אצלה כלום. מפנה את הצלחת שלי ושל בעלי וזהו.. עשיתי אולי פעם פעמיים כלים מאז שילדתי ועוד פעם פעמיים הכנסתי למדיח. אך זה אצלכם?

כאילו אני כתבתי. הכל. שתחפש אותי, אצלי היא לא מעריכה אותי אז פרנציפ אני לא עושה. גם הגיסות שלי לא נרתמות לעניין בכלל. בעלי עושה לפעמים וגם אז זה מעט מעצבן אותי כי זה בא על חשבון הזמן בילוי איתם והוא רוצה להישאר עד מאוחר...

חחח דנצ אני שרופה עליך ! נפלנו אותו הדבר לצערי.. הכי מצחיק שיש לאח של בעלי חברה חדשה.. כל כך תמימה וחמודה לאכול אותה.. אן לה מושג על מה היא נפלה. עכשיו היא עוזרת עם הכלים.. עד שתגלה את הפרצוף האמיתי של אמא שלו

אני לא מפנה ולא עושה כלים לפני ההריון הייתי מפנה ואז נכנסתי להריון והייתי באמת שבורה גם לאכול לא אכלתי וזהו מאז ילדתי ולא חזרתי לפנות

אנחנו פעם בשבוע היינו הולכים להורים של בעלי, פעם אחת שישי ושבוע לאחר מכן הולכים לצהריים בשבת. תאמת שמהיום התחלתי לעשות שם שישי אז הייתי עוזרת לפנות ולסדר את הדברים אבל בפעמים האחרונות חמתי הייתה מחליטה ״להעלם״ לאיזה שעה וחצי לדבר עם השכנה והייתה משאירה לי לפנות הכל לבד כולל שטיפה ושפריצר לבד(!!) גם כשהגיסות שלי היו באות הן היו אומרות שהן מתארחות ונחות והכל היה נופל רק עלי בין אם מרגישה טוב ובין אם לא! עד שכבר זה עיצבן אותי והתחלתי להגיד שכואב לי הגב,ושאני לא יכולה לזוז ולא מרגישה טוב או נעלמת פתאום כמוהה.

ככה זה שמרגילים🤦‍♀️ אבל כן תושטי יד בקטנה (:

hod ממש אין לי בעיה לעזור ובבית שלנו אין מצב שאני לא אעשה... פשוט ברגע שאני גם לפעמים מכינה אוכל, גם היחידה שתמיד מגישה, גם מפנה וגם עושה כליפ והכל כמעט תמיד לבד ועוד אין הערכה אז שיחפשו אותי בסיבוב אגב לגבי הסידור מקרר בשישי בערב - פעם פעמיים עשיתי ואחכ אמרתי להם בצורה יפה בהצלחה עם שאר הסירים... ואצלי הגיסות הן הבנות שלה גיסי עוד לא התחתן והן מרשות ממש לעצמן...

אני ממש מסכימה עם כולן. ואני באתי מבית כזה שאן דבר כזה לא לעזור .. אבל קודם כל לפני שלוקחים הכל כמובן מאליו.. עברתי איתה חוויות לא נעימות. שורה תחתונה הבנתי שהיא שיא האגואיסטיות.. מבחינתי לא להגיע אליה בכלל, אני באה באמת רק בשביל בעלי ומכבדת אותם עוזרת במה שאפשר. כשהיא הייתה באה אלינו היא הייתה מלכה ולא נתתי לה לעשות כלום ושום דבר.. כמובן שלא היה בכבוד שלה לאכול את האוכל שלי אז הייתה באה עם אוכל שלה אוכלת רק אותו. הנקודה שזה פשוט לעשות משו בשיא המאולץ ולא מהלב.. וק'שה לי ממש להיות צבועה. אני ממש סובלת בשולחן שישי כדי לכבד את בעלי.

אמאלה אנונימית ממש ממש מה שאני מרגישה. אני באתי מבית שאצל סבתא שלי כל המיליון נכדים של ה10 ילדים שלה עזרו ועשו ופינו וגם אצל אמא שלי תמיד ככה כולם עושים אין דבר כזה... ויש הערכה... ואצלם תמיד יש התחשבנות מי עושה ומתי וכמה שלא תדעי אפילו כמה עשיתי לחמתי וקיבלתי יריקה בפנים. את לא סמרטוט של אף אחד מאמוש ואפילו בעלי התעצבן עליי בשלב מסוים שאני היחידה שעושה כלים בבית שלהם...

ובקשר לשהןת שלי שם אני שונאתתתת ולא יודעת איך להיות צבועה אז חמתי כל כך מגעילה אליי כאילו אם בהתחלה עוד חייכתי אליה בנימוס בפעם האחרונה שהיינו אצלה פשוט כבר התעלמתי. אני לא אומרת לך לעשות את זה אבל תביני את המצב... תקבעי עם בעלך שעת עזיבה ותהיי חזקה עד אז. נ.ב - כשיש ילד ושעת הרדמה זה הרבה יותר קל ללכת ;)

וחמתי הייתה אוכלת כמו גדולה את האוכל שלי ועוד מבקשת קופסאות הביתה (קרה יותר מפעם אחת)

דנצ חחח לבריאות ה ירחם עליהם אני לא מבינה אך אפשר להיות כזאת.. מה שיש לה בעולם זה רק אותנו אפה המוח?? .. אפה הלוואי ששית הרדמה הייתה נקודת יציאה.. לא מעניין אותם כלום חוץ מעצמם. מבחינתם שהתינוק ישן לי על הראש .. כבר כמה שבתות שאנחנו רק מתחילים לאכול בתשע כי הבן ה"דתי" 'לה מאריך את התפילה שעושה בבית בגלל הקורונה.. ואז עוד שעה שעה וחצי לסבול אותם בשולחן.

אז גם אצלי האבא הדתי עד שחוזר מבית כנסת האמא מחכה שנבוא שאנחנו נערוך את השולחן והיא שעות מכינה סלטים ברמה של לאכול ב11 בלילה גם אני קבעתי עובדה לחזור גג ב10 ובגלל שהתחלנו לאכול ב9 וחצי (שזה אחרי שביקשנו וזה הכי מוקדם שיצא לנו לאכול אצלה) עם ילד גמור ומורעב ובעלי ששטף כלים לא בצדק הלכנו ב11 אחרי שנידנדתי לו מול כולם שהילד טרוק. לא איכפת לי שיצאתי ביץ. וחמתי? אומרת איזה עייף איזה הוא משחק.. ילד שהולך לישון כל יום ברבע ל7 לא עייף ב11 בלילה שמעת את הבדיחה?

למה אתם לא עושים שבת לבד את ובעלך? ופשוט תלכו לשם מידי פעם ביום חול או משהו

זהו תהילה אני עושה גם שבתות אצלנו כדי להתרחק מזה ועכשיו יצא משהו אחד טוב מיני אלפי רעים בקורונה - אנחנו לא הולכים 🙃

אפה הלוואי לעשות רק אנחנו.. ככה היה בקורונה.. אבל היא שתלטנית כזאת.. לא רוצה לבוא רק שנלך אליה.. בימים של גשמים מטורפים רוחות היא אומרת לבעלי להביא אליה תינוק בן חודשיים כאילו שהיא נכה או גוססת.. הזוי.

חחחח מבחינת חמתי שגרה חמש דקות ברכב (ואנחנו לא שומרים שבת) שנישן אצלה שישי שבת! חפרה לבעלי אלף פעם על זה.. שתלטנית רצח

תתעודדי שאת לא 5 דקות הליכה ממנה 😂😂😂 אבל תאמת עכשיו אנחנו דיי אוויר לחמתי שתכלס? יסלח לי השם אבל שקט יותר

דנצ' את חמש דקות הליכה מחמותך? ואצלי השבתות הן סיוט אחד גדול אני ממש בוררת מילים כדי שהיא חס וחלילה לא תצרח עלי כמו פעם אחת שצרחה עלי. ובעניין שלעזור הגיסים שלי לא עושים כמעט כלום! חמותי לא לימדה אותם לעזור וגם כשהם מתארחים הם לא עושים כלום.. בבית שלהם אני עושה לגיסתי סימן עם העיניים כדי שתחליף את אמא שלה בשטיפת כלים.

כן 😅 ומה זאת אומרת צועקת פעם אחרונה שהיא צעקה עליי אני צרחתי בחזרה. אני כבר מיומנת ולא קופאת במקום שהיא יורדת עליי... אבל זה אחרי 10 שנות זוגיות כמעט... אגב ככה היא התחילה להרגע...

זהו שלמדתי להתעלם ממנה ולא להיכנס איתה לוויכוחים, אומרת לה כן כן עושה מה שבא לי. בשבת האחרונה היא באה לאמא שלה (אנחנו גרים אצלם ביחידת דיור) והיא נכנסה אלינו והכריחה אותי לטעום מהעוגת גבינה שלה אחרי שאמרתי לה שאני לא אוהבת עוגות גבינה 😶 אז אמרתי לה "טוב טוב" ולא נגעתי בזה

למדת את המשחק יקירתי ;) גם אני אומרת לה טוב טוב בעיקר לגבי גידול הילד (אין דבר שהיא לא מומחית בו) ועושה מה שבא לי... אבל אם היא ממש מציקה לי על משהו, נגיד העירה לי לא ממזמן על זה שאני לא חותכת את האוכל לילד שלי (חתכתי לחצי את הקציצות ואת השאר לא חתכתי כי פשוט ככה הוא אוהב) ואז אמרתי לה אוקיי אז לילדים שלך תחתכי לילד שלי אני לא חותכת :)

הן חלופות ממש ושה' לא יגרום לנו להיות כאלו חמות

בחיים לא אין מצב אני אהיה כמו אמא שלי בעזרת השם...