פריקה בת 26 לקראת סיום התואר, בהריון ראשון רצוי ומתוכנן... בעלי מרוויח יפה, אני כרגע בחל״ת מרצון (לא סיפרתי עדיין שאני בהריון). כרגע מקום העבודה שלי הוא מקום שאני פשוט לא אוהבת, לא בתחום שמדבר אלי, נשארתי בו רק כי היה לי נוח עם הלימודים ועכשיו בגלל ההריון. קשה לי מאוד לרשום את זה ואני כמובן אסירת תודה על המתנה שניתנה לי ומקווה מאוד מאוד שהכל יהיה בסדר בע״ה ואלד תינוק בריא ושלם אבל המחשבה שאצטרך לוותר על עצמי ועל פיתוח הקריירה שלי למשך זמן שאני לא יודעת כמה זמן הוא ימשך מפחידה אותי ואוכלת אותי... לדוגמא, אני רוצה לעסוק בתחום מסויים אבל צריך ללמוד אליו עוד שנתיים לימודים שהם אינטנסיבים.. איך אעשה זאת עם תינוק ועבודה? (נכון לעכשיו אני לא יכולה להרשות לעצמי ללמוד ולשבת בבית, המשכורת של בעלי יפה אך משכורת נוספת נדרשת כדי לחיות ברמה שהתרגלנו אליה)... רציתי לדעת אם יש עוד בנות שמרגישות ככה/חוות את זה או הרגישו בעבר ויכולות לשתף❤️

אני גם שנה שנייה (מתוך 4) בתואר , עובדת במשרד הבטחון ולגמריי יודעת ומבינה שיכול להיות שהמסלול שלי של התואר והקריירה יוקפאו קצת בגלל הילד אבל לגמרי מקבלת באהבה ויודעת שהכל למטרה טובה ובמיוחד שגם לקחתי את זה בחשבון לפני ההחלטה להכנס להריון פשוט לא חשבתי שאקלט ישר ב״ה .. תזכרי שיש בנות שהיו מוכנות לוותר על הכל בשביל להיות במצב שלנו ושום דבר לא מובן מאליו

אני יכולה להגיד לך משהו עליי פתחתי עסק לפני 5 שנים עבדתי נורא קשה כדי לבנות שם ורק שנתיים האחרונות בלי עיין הרע גדלתי והתחלתי להרגיש משכורת בעלי הרוויח משוכרת מושלמת והרגשנו שצריך להביא עוד ילד כי פשוט היה לנו חשק לקחנו הכל בחשבון ותודה לאל נולד ילד שלישי והצטמצמתי בשעות עבודה עובדת רק 4 שעות ביום בשעןת הערב מגדלת עוד 2 בנות אממה, בעלי החליף התפקיד בעבודה והתחיל להביא משכורת כמו שלי ושלו שהיינו מביאים יחד הילד מאז שהגיע ניהיה לנו ברכה בבית נכון אני עובדת פחות אבל הוא מביא כפול והכל טוב הילד יגדל ואני אמשיך לפתח את עצמי מעבר לזה יכולה להגיד לך שקנינו בית לפני 3 שנים ועכשין רצינו לשדרג אבל אמרנו שנמתין טיפה אנחחנו יכולים להרשות לעצמינו אבל לא בא לי לרדת מרמת החיים שאני רגילה אליה אז עוד 3 שנים נחליף לא קרה כלום מה שבאה להגיד לך זה שכל דבר קורה בזמן שלו ומה שתריך לקרוא יקרה אני מבטיחה לך שכל ילד פותח מזל הדבר הכי טוב שעשיתי זה שהבאתי אותו

אני לגמרי מבינה אותך וזה היה אחד החששות הגדולים שלי אם להכנס להריון בלימודים או לא. אני סטודנטית לאדריכלות והלימודים קשים ואינטנסיביים ברמות מטורפות אבל החלטתי שאני לא אתן ללימודים או לקריירה לעצור לי את החיים. אין ספק בכלל ילדים מעכבים את רצף החלומות שלנו פה ושם אבל זה באמת שווה את זה ועם כל הקושי שיש לי בלימודים אני לרגע אחד לא חושבת אפילו שזה היה טעות. זה יהיה אתגר משמעותי עבורך ואולי תשני פחות בלילות ותצטרכי עזרה מאנשים אבל מירוץ החיים אחרי החלומות והשאיפות שלנו לעולם לא יסתיים או יפסק וצריך לוודא שלא ויתרת גם כל חיי משפחה בתוך כל מרדף החיים אחרי הצלחה. ממש שמחה שכתבת פוסט כזה כי הרגשתי כמוך במשך החודשיים וחצי הראשונים של ההריון ואף פעם לא ראיתי פוסט כזה. בהצלחה❤️

בנות תודה על התגובות, מחזק לדעת שעוד נשים מתמודדות עם השאלות שעולות לי בראש...ומאיה.... לא הבנתי בידיוק מה את רושמת... אני כבר בהריון חח, להחזיר את העובר חזרה כבר אי אפשר ואני גם לא רוצה:)