מעל שנה אחרי לידה. הזוגיות טובה אבל בקושי שוכבים עברנו משבר מאוד גדול עם הריון קשה ועם הלידה המזעזעת ודכאון אחרי לידה שלי. הזוגיות השתקמה ואנחנו במקום טוב אבל בקלות מדי פעם נגררים לויכוחים (על הילדה) שגורמים לנו להתרחק כל פעם. שוכבים פעם בחודש-חודשיים בערך. העניין הזה מאוד מפריע לי ואני מעלה את זה מדי פעם. מאודדד מוזר לי להעיד על עצמי אבל שתביני את הרקע- אני אישה מוצלחת בעבודה טובה, יפה, נראית טוב וסופר מטופחת ובעלי באמת דואג להזכיר את זה המון כמה שאני אחת הנשים היפות וכו.. אז קשה לי להבין את המצב. ד״א התאפרתי גם באמצע הלידה חח חשוב לי שבעלי לא יראה אותי מוזנחת לעולם ואני מקפידה על זה. כשחזרנו לשכב (אני בכל מיני טיפולים רפואיים בעקבות סיבוכי הלידה) ולחזור לעצמנו חזרתי לגלולות. מרגישה שסתם דוחפת לעצמי הורמונים כי אנחנו בקושי שוכבים. תמיד היה לנו סקס מדהים ויצר מטורף. מאז ההריון והלידה הכל הלך. איך חוזרים לזה? איך מחזירים את הניצוץ וההרגל? דעות/עצות?

מזכיר לי את התקופה שאחרי הלידה של הבת הבכורה שלי , הכל משתנה.. אני היתי מושקעת כל כולי בתינוקת הזוגיות הלכה ודעכה לזה נוספו ריבים , מה שהציל אותנו במקרה הזה הגיע מהכיוון של בעלי זה לצאת , לדבר , לפתוח הכל .. להחזיר את הזמן איכות על הפרק בהצלחה 🙏🏻

את לגמרי צודקת. כשאנחנו יוצאים לבד אנחנו ממש נהנים ביחד, מדברים וצוחקים. הבעיה שאין לנו עזרה עם הילדה ויוצא שרק בימי ההולדת שלנו, פעמיים בשנה, אנחנו יוצאים לבד. היינו ב2 חופשות בחול בלי הילדה וזה לגמרי שיקם אותנו אבל היא עוברת הרבה שינויים עכשיו ובכלל בגיל של חרדת נטישה איומה וכל המצב העולמי אז לא רואים את זה כאופציה.

אולי הגלולות מורידות חשק??

את ממשלא לבד בזה... גם אצלנו הזוגיות ספגה מכה קשה. אין לנו בכלל בכלל עזרה (גם לא פעמיים בשנה 🤦). ורק לא מזמן התחלנו לשכב בתדירות קצת יותר גבוהה (שנה אחרי לידה). תכתבו פתקים אחד לשניה, מתנה קטנה, דייט בסלון כשהילדה ישנה :) עם נרות ואוכל טעים... קצת יין/בירה. שיחות אל תוך הלילה. תהיו יצירתיים :)

הגלולות מורידות את החשק בודאות אבל גם מהצד שלו אין יוזמה. זרק לי על זה פעם שאני צריכה ליזום אבל איך הכל צריך להיות עליי? מקודם בדיוק סיימנו לאכול טייק אוואי בסלון ואני במיטה והוא נשאר בסלון לראות טלויזיה. עזבו שעכשיו אני במחזור אז לא יצא לו משהו מלבוא לחדר חחח אבל באופן כללי זה ככה

זה מצב ממש מבאס. הוא חופר שנסגור חופשה לבד ואני דווקא זורמת איתו לעוד כמה חודשים מעכשיו אבל אי אפשר שתהיה לנו זוגיות נורמטיבית מחופשה לחופשה רק

נכון... תנהלו על זה שיחה. זה צריך לבוא משניכם. יכול להיות שמשהו יושב לו על הלב שהוא לא משתף... לגברים יותר קשה השינוי הקיצוני באינטימיות ובזוגיות אחרי לידה.

המצב שלכם לדעתי הוא מצב שקורה בהרבה בתים, כשהילדים מגיעים לעולמנו הם תופסים חלק נכבד ממנו ומהאנרגיות שלנו, בטח שנוסיף לזה- משברים, ויכוחים וכוחו של הרגל אז המיניות יורדת. אם את אומרת שהיום אתם נמצאים במצב טוב יותר הזוגיות זה כבר טוב! ואם מפריע לך עניין התדירות אז באמת תיזמי! יכןלה להגיד לך שאנחנו עושים 2-3 החודש שמתוכם שבועיים נידה. ואין לי בעיה עם זה וגם לצד השני שנינו נורא עייפים מכל המסביב והעיקר שאנחנו שומרים על הרגל מסויים ששומר על הזוגיות והאינטימיות ואם נרגיש צורך ורצון להגביר את התדירות אז כך יהיה. תסתכלי על האיכות ולא על הכמות בהצלחה

תודה רבה על העצות! אשמח לשמוע עוד... שומעת מחברות שהן אמהות ששוכבות עם הבעל כמה פעמים בשבוע וזה בכלל גורם לי להרגיש חריגה. באופן כללי כרגע אי ההסכמה הגדולה ביותר בינינו היא שהוא רוצה עוד ילד ואני כל כך בטראומה מההריון, לידה ואחרי ועדיין בטיפולים על רשלנות בלידה שאני לא מסוגלת לחשוב על זה וגם רוצה ללמוד עוד תואר ולהתקדם בפן האישי. בטוחה שזה גם יושב לו חזק...