היי בנות, קורה לכן שאתן מרגישות אובססיביות לתינוק שלכן? אני רוצה שכל הזמן יהיה מול העיניים שלי. לא רוצה שיגעו בו או ינשקו אותו.. לפעמים אני מעירה שישטפו ידיים לפני, אבל לא תמיד נעים לי ולא רוצה לפגוע באף אחד חלילה.. יש לי בעיה רצינית עם הנושא😿 סתם אם יוצאים לבקר אצל ההורים שלי או אצל ההורים של בעלי מרגישה חיייייייבת אבל חייבת לקלח אותו כשחוזרים הביתה.. אם זוחל טיפה על הרצפה או נוגע במשהו לא נקי אותו דבר.. מרגישה רע עם זה כי עוד מעט הוא בן שישה חודשים ואי אפשר להגביל אותו כי הוא גם צריך את המרחב שלו על מנת להתפתח כמו שצריך ולשחק בחופשיות אם זה לבדו או עם הסביבה. אם מישהי חוותה משהו כזה אשמח לשמוע איך מתמודדים😣

אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון אבל אני מפחדת פחד מוות עכשיו יש ילד בן 4 בלחץ שאני רואה שהאמא בכלל לא בפוקוס לגדל ילדים הילד פעם אחת ב11 בלילה רץ בכבישים בזמן שהאמא בטלפון עכשיו אני למטה אני רואה את הילד נוסע בקורקינט בלי נעליים התקשרתי למשטרה והשוטר שאל עם הילד גר בקומה שניה והאמא משוגעת קצת כנראה מודעים למקרה כי הילד אחרי זה עלה ישר הביתה קיצר מפחיד אותי יש מצב שהמשטרה לא תגיד שאני התקשרתי?