מחלת הנשיקה -המשך היי בנות אני חייבת עצה , עצה כזאת שהייתן מיישמות גם בתוך הבית שלכן . מי שמכירה אותי , מזה כשנתיים המשפחה הקטנה שלנו עוברת הרבה דברים לא טובים מצד משפחתו של בעלי .. אבל הנושא המרכזי הוא שגיסתי הגיע חולה בידיעה שלמה במחלת הנשיקה כשאנחנו עם ילד בן שנה וחצי ואני בהריון . כולם ידעו ולא טרחו לעדכן או להודיע לנו שלא להגיע בערב חג השבועות . וכמובן שלמרות האיסורים נישקו את הילד מאחורי גבינו (יש פוסט מפורט) ברוך השם התגלו שיש לי נוגדנים ולכן יצאתי מכלל סכנה וכך גם העוברית אבל , בסקירת מערכות שניה (כשלפניה הכל היה נהדר) התגלה מום קטן בלב. אנחנו כרגע במעקב . מדובר במום שיכל לעבור עד הלידה (ממצא אקוגני ) אבל הוא כן תוצאה ישירה של מחלת הנשיקה . (נאמר עי טובי המומחים) . מאותו יום בו גיליתי על גיסתי דרשתי מבעלי שלא יהיו איתי בשום קשר ! מבחינתי כולם כאחד פגעו בי באופן אישי ועקיף ופגעו בעובר שטרם נולד. הילד שלי בן שנה ו3 ברוך השם בריא . כמובן שבעלי הסכים איתי ומאותו יום לא שמעתי מהם ואני נמצאת במקום שאני גם לא רוצה לשמוע מהם לנצח .. כי מאוד מאוד נפגעתי . הבעיה שלי שאני רואה את בעלי וכואב לי לא אמרתי לו חלילה לנתק איתם קשר ,גם אין לי בעיה שילך אליהם לסופשים /חגים וכו אני פשוט יודעת שאם אפגש איתם אני מסוגלת לצאת מהכלים מרוב פגיעות ועצבים אני לא יודעת איך אמורים להמשיך מכאן כל חברה שלי , כל בן משפחה מצדיקים אותי אבל חשוב לי למצוא את העמק השווה בשביל בעלי . כיצד עליי להתמודד עם המצב ? מה אפשר לעשות שלא עשינו ? (דיברנו , הסברנו ביקשנו התחננו ובכל זאת שמו עלינו פס) *אנחנו רוצים להתייעץ עם איש מיקצוע אבל בגלל הקורונה לא רוצים להגיע לקליניקה*

היי פולה, נראה לי זו קבוצה פחות פעילה ובטח תקבלי יותר תגובות במקום אחר. אני זוכרת אותך ושמחה לשמוע שכולכם בריאים. תשמעי קודם כל כל הכבוד לך שאת מנסה להתפשר בשביל בעלך. שמעתי על הרבה שמגלים ממצא אקוגני וזה עובר אחכ. מקווה שגם כך יהיה אצלך. לא ציינת האם המשפחה התנצלה? איך הם מגיבים לנתק?

קודם כל שולחת לך חיבוקים ואהבה ❤️❤️❤️ אני זוכרת את הסיפור שלך ואני רוצה להרגיע שממצא אקוגני בלב זה דבר *מאוד* נפוץ, ובדרך כלל כשכל שאר הבדיקות תקינות (שקיפות, סקירות, חלבון עוברי וכו׳) זה ממש חסר משמעות. בנוסף כמו שאמרת בפעם הקודמת לך יש נוגדנים, לכן הווירוס לא יכל להגיע לעובר, כי הגוף שלך יודע להילחם בו טוב מספיק. יש בנות בלי נוגדנים שנדבקו ואפילו אז העובר לא נדבק, זה לא קורה כ״כ בקלות. אז עד פה רוגע. לגבי עמק השווה עם בעלך- את צודקת בכל מה שאמרת ולדעתי את פועלת נכון. אני בטוחה שגם בעלך נפגע מהם מאוד בעצמו ובלי קשר לרצונות שלך הוא מעדיף קצת להתרחק. אבל במקומך הייתי מעודדת אותו טיפה (רק טיפה!) יותר להיפגש איתם לבד, לא לסופ״ש אבל נגיד שישי בצהריים שיילך אליהם לכמה שעות. לצערי את לא יכולה לקחת את הסיכון ולהיפגש איתם שוב לפני הלידה. אחרי הלידה התינוקות הרבה יותר עמידים לווירוסים והחיידקים! לילד הבכור שלך לא דאגתי בכלל 😉

ברוך ה' שאת לא נדבקת.. לגבי הממצא, גם לתינוק שלי אמרו שיש ואחרי הלידה בדקו אותו והכל בסדר, הבנתי שזה נפוץ מאוד. אל תהיי מוטרדת! להיות מוטרדת ולפחד יעשה יותר נזק, תשמרי על אופטימיות והכל יהיה בסדר 😊 לגבי בעלך, מזכיר לי קצת את המשפחה של בעלי שהם דפוקים בטירוף ובהתחלה הרגשתי כמוך שאני לא רוצה שהוא יחווה ריחוק טוטאלי מהם ולכן הייתי מעודדת אותו כן להיפגש איתם, עד שלאט לאט הם חדרו יותר ויותר והגזימו וכמות הכאב ראש והעצבים שקיבלתי מהם פשוט לא משתלמת יותר. בעלי גם ככה לא שש להיפגש איתם, אז אני אומרת ככה.. אם בעלך לא כזה מוטרד מהעניין, אל תטרידי את עצמך. יש משפחות בשיא הכנות שפשוט לא מגיע להם אותנו בחיים שלהם! וזה לא מעניין אם אימא שלהם הביאה אותם לעולם! ההתנהגות הגועלית, החוצפה, ההטרדה והזלזול בכם פשוט לא לעניין. אני פועלת לפי: מי שלא מכבד אותי, אני לא אכבד אותו. אבל אם הוא כן מוטרד, אז כמו שאמרת שיילך הוא לבד למפגשים מדי פעם ויחזור. תשאלי אותו בשיא השקיפות מה הוא רוצה ולפי התגובה שלו תתקדמי 💞

בנות תודה רבה על ההתייחסות , אני שמחה דווקא שאין ריבוי תגובות זה יותר מקל עליי ... המשפחה שלו לא רק שלא התנצלה אלא גם רבה איתו שאנחנו עושים עניין סתמי על כלום ושום דבר , כי "מה שהשם רוצה זה מה שיהיה" .... אני גם לא צריכה שום סליחה ,אני רק צריכה שיכבדו אותי ואת הבית שלי . לגבי הממצא -נכון מדובר בדבר שכיח . למחלת הנשיקה יש מס זנים ואני נחשפתי רק לאחד לכן עשו לי בדיקות מקיפית יותר .. הגעתי ל2 פרופסורים ויש לי שוב פרופסור בחודש הבא כיוון שהם טוענים (2 רופאים ו2 פרופסורים ) שזה נגרם מהחשיפה ... כיוון שלפני זה בשום בדיקה לא נמצא הדבר ... כמוכן , זיהומולוג מומחה אברם אברמוביץ (שם הזוי🤣) ,הרופאת נשים האישית שלי ודר תדמור (אהובי) דרשו ממני שלא להפגש לפחות חצי שנה עם אותם אנשים -התביישתי לספר שמדובר במשפחה . אמרתי שמדובר במכרים שהתארחו אצל החמים שלי ... לגבי בעלי ... הוא לא ככ מדבר איתם כי הם דואגים לריב איתו ולרדת עליו בגללי ... טוענים שהוא שפוט שלי ושהוא צריך לבחור בהם על פנינו ... מאז אותו מקרה ביום חמישי לפני שלושה שבועות אני הפסקתי לחלוטין לשאול עליהם ולהתעניין בהם . אבל כן רואה אותו לפעמים קצת מבואס ... אני יכולה להבין אותו משפחה זו משפחה העניין שמבחינתי הם לא המשפחה שלי ..

היי יקרה, כל הכבוד לך, חייבת לציין שבעיני את חזקה ואמיצה. זה לא פשוט להתרחק מאנשים שלא מכבדים אותנו בטח כשמדובר במשפחה. אני בטוחה שזה לא מה שהיית רוצה עבורך ועבור בעלך והילדים. נשמע שאין כל כך עם מי לדבר, לא רק שהם לא מבינים מה הם עשו רע הם גם מפחיתים בפגיעה שלך. נשמע שהם באמת לא אנשים מתחשבים. יחד עם זאת עולה שכן חורה לך וכן היית רוצה שדברים יהיו אחרת. ממליצה לך לחשוב עם עצמך קודם כל ולאחר מכן עם בעלך מה את כן מוכנה ומה לא. איזו מערכת יחסים את כן מוכנה שתהיה לך איתם למשל רק חגים או רק מפגשים בחוץ וחא בבתים כל דבר שתרגישי נוח איתו ומה לא. תשרטטו ביחד את הגבולות שנוח לכם איתם ותכנית פעולה למה קורה כשגבולות מופרים. בהצלחה

שרון ,תודה על ההכוונה . את מאוד צודקת בכל מה שכתבת . הבעיה שמדובר במשפחה דתית על גבול החרדים ולכן הם לא מוכנים לצאת מגבולות הבית שלהם בחגים או סופשים ,גם לא לפארק.. ואין בליבי אמונה שבביתם או בגבולות הבית שלי משהו ישתנה ... האם ישנה אופציה לקבל סיוע טלפוני או בזום בתשלום ולא להגיע לקליניקה ?