אני שמה את כולם לפני וכולם על הכתפיים שלי בעלי הילד ההורים שלי האחיות שלי וכולם פורקים בפניי כמה החיים קשים להם כי לכולם יש חרא שהם סוחבים איתם. אני כל היום מכינה אוכל מכבסת מנקה מסדרת להם את הדברים שלהם וגם להורים מבחינת ביטוחים ובנק והכל ודואגת שלאף אחד לא יחסר ואחיות הקטנות שלי דואגת להם לאוכל אם ההורים עובדים, הם בטוחים שאני חזקה כמו שור ואף פעם לא מתפרקת כמו שהם מתפרקים איתי , אבל אחרי כל יום שאני לבד במיטה ובעלי במילואים אני בוכה כמו ילדה קטנה כי אין לי כוח כבר מרגישה שכבר ניהיה לי עומס בחיים , לא היה לי רגע אחד לעצמי בשנים האחרונות במיוחד מאז שהילד הגיע אליי אני לא מתלוננת ברוך ה' שמחה שהכל שלי והגיע אליי ישתבח שמו גם עכשיו בהריון בחודש 5 אוטוטו אבל קשה לי נפשית מאוד אני בלי עבודה כבר המון זמן בלי עצמאות ומרגישה בדאון כל הזמן שאני שמחה בכוח צוחקת בכוח עושה הכל בכוח כי אין ברירה. הכל ניהיה קשה במדינה הזאת העומס הזה שנוצר מכל המלחמות והבלאגן והקורונה ופשוט ניהיה פה קשה לחיות ברמות גם ההורים שלי אומרים שפעם המשכורת אומנם הייתה נמוכה אבל גם השוק והכל היה נמוך מחירים בריצפה והיום אלוהים ישמור אנשים בקושי סוגרים את החודש ונכנסים למינוסים. אלוהים כמה כוח צריך בשביל להיות הורים, רק שאתה נהפך להורה אתה מבין כמה החיים הם לא משחק . זהו פרקתי בכיתי נבכה עוד קצת ונתנחם בזה שבעלי עדיין במילואים אז אני פורקת פה עד שיחזור כי אין לי כוח באמת.

לדעתכן זוגות שביחד ארבע - חמש שנים לפני חתונה כשהם ביחד מגיל צעיר יש להם יותר סיכוי בחיי נישואים שלהם כי הם כאילו מכירים יותר מאשר נגיד זוגות שמתחתנים אחרי תקופה לא ארוכה ?

היי שבוע טוב 🙏 האם הייתם באירוע של בייבילנד ? האם שווה ללכת לשם ? ואם כן למה לצפות ?