הריון ראשון ובעל דביל אני בשבוע 26 בחודשיים האחרונים יש לבעלי לחץ בעבודה וזה הדבר היחידי שמעניין אותו. חופר מבוקר ועד ערב על העבודה. אתמול ישבנו עם חברים והם שאלו על ההריון והוא אמר שכרגע רק העבודה מעסיקה אותו. לפני כן הרגשתי שהוא סוג של מתכחש להריון. לא מדבר על זה ואפילו די מתעלם מההריון. בתקופה האחרונה אני מרגישה שצמצמתי את עצמי לגמרי כי הוא לא יכול להכיל כלום חוץ מהעבודה הזאת שלו. מרגישה פשוט שקופה, שלא אכפת ממני, שאין טיפת אמפתיה או רגישות ושהוא ממש לא יכול להכיל אותי ולכן פעמים רבות בוכה לבד או מנסה לפתור קשיים רגשיים לבד.... היום התפוצצתי והוא אמר לי שזו בעיה שלי שאני ככה- שאני לא פורקת אצלו ונשארת עם הדברים לבד.. כאילו לו אין חלק בזה... אני בהלם מזה ובוכה כבר יום שלם...

אוף. איזה מפגרים הם.. מה זה הקטע הזה של הנכות הרגשית הזאת של גברים ? למה הוא מתכחש ? הוא לא רוצה ילדים ? מישהו הכריח אותו ?

אנונימית קודם כל שוחלת לך חיבוק וירטואלי ❤ גברים לפעמים פשוט נכים רגשית. אבל הפיטרון הוא... להתחיל לבכות ולהוציא את זה לידו ! באיזה מקום הוא צודק שאם את לא מראה לו ושומרת אצלך (שברורה לי הסיבה) הוא לא יכול לדעת ואז זה מתפרץ עליו . אז פשוט אין לשמור יותר בבטן ! כל מה שיש לך להגיד.. תגידי ! כל פעם שאת רוצה לבכות... תבכי ושיהיה שם ויכיל אותך. בנינו הלחץ בעבודה לרוב לא מסתיים אף פעם, כי תמיד יהיה עוד ועוד ועוד פרוייקטים ועניינים ככה שבעיניי זה לא תירוץ. שילמד כבר עכשיו להכיל את המשפחה יחד עם העבודה.

פיתרון* 🤦‍♀️

תודה מהממות. חן את ממש צודקת. אני צריכה ללמוד את זה.. לתת יותר מקום לעצמי ולכל הרגשות האלה מבלי לנסות להעביר

לגמריי חייבת, היום זה הבכי שלך ומחר זה הבכי של הילד ומחרתיים זה לתפעל כבר שני ילדים ושלוש (כמה שתחליטו כמובן חח). כמו שאת מכילה את העבודה שלו הוא צריך להכיל את המשפחה שלו. זה התפקיד של בני הזוג שלנו ❤ מאחלת לך בהצלחה אהובה 💋💋