בנות צריכה התיעצות אני ובעלי נשואים שנתיים וחצי פלוס ילד אנכנו גרים אצל ההוריםשלי כבר שנה פלוס הקטע הוא שיש לנו הרבה עזרה עם הילד שכירות והוצאות אבל אני מרגישה דכאון במקום הזה לא מסופקת ולא איך שהיתי פעם כמין תחושה שוואלה אני עדין קטנה ובחזקת ההורים שלי פעם היתי מבשלת אופה מתלבשת יפה לבעלי ויותר משקיעה בזוגיות כי עצם זה שגרתי במרחק מההורים שלי הביא לי תחושה שוואלה את אשה נשואה ובוגרת ועצמאית גם בעלי מאז שאנכנו גרים פה התרגל לחיים קלים הבן של קצת בוכה עושה לי יאללה קחי אותו אלהם הוא לא איתי כמו פעם הוא אומר לי מה את רוצה שבי עם המשפחה שלך ועם כל הכבוד למשפחה שלי כבר כמה אפשר לשבת איתם הם יודעים עלינו הכל מתי מתקלחים _כי אין זרם נורמאלי אז צריך לשאול אם אפשר להתקלח מתי רבים מתי אוהבים מתי מחזור ומתי מקווה וכמין תחושה שאין לי פרטיות הם שומעים הכל וזה הופך את הזוגיות שלי למאד זולה ההתלבטות היא מה אומרות לעבור ואז סכום ילך למעון ולשכירות ? אבל חיים יותר איכותים אבל יותר דורשים אחרי שאני ובעלי התרגלנו ללוקסוס יעמי כמו רווקים אבל שוב לא זוגיות נורמאלית תודה 💗

והמקום שאני גרה הוא חור רחוק מהכל ולפעמים באלי ללכת ברגל לא באוטו ועצם המחשבה שאני גרה בחור אני תקועה בבית בדכאון ורבה עם בעלי

אני בדעה של לגור לבד !! ברור נוח עם ההורים והכל אבל אין כמו מקומי הפרטי

ברור שלעבור לגור לבד. למרות כל הקושי שלהחזיק בית אבל בשביל הזוגיות והפרטיות הייתי עושה הכל.

אין דבר יותר טוב מלגור ביחד מעדיפה לשלם 3500 שכירות ולא טיפול זוגי ופסיכולוג, זוג צריך את הפרטיות שלו ואת המקום השקט שלו ,אפשר ללכת לבקר הורים ולהעזר בהם אבל עד גבול מסוים ,בסופו של דבר אתם חיים אצל ההורים והם מין הסתם יודעים עליכם הכל וגם ירשו לעצמם להתערב אם צריך אז חבל