הסתגלות לגן היי, כותבת את הפוסט עם אבן כבדה על הלב וייסורי מצפון קשים. הבן שלי בן שנה ו7. ילד מפותח שמבין כמעט הכל ויודע גם לתקשר חזר השבוע לגן. הוא ישב איתי כמעט חודשיים בבית בגלל משבר הקורונה. נמצא באותה מסגרת מגיל 5 חודשים. ההסתגלות שלו בספטמבר כאשר היה בן 11 חודשים הייתה קלה ובדכ היה ממש סבבה עם הגן ואהב. חזרנו ביום ראשון, חששתי מאוד כיוון שמאודקשור אליי אך ביום ראשון הלך בשמחה, ישר הלך לחדר משחקים וזכר את המקום ושמחתי מטוד. מהיום השני התחיל הקושי- בכי קורע לב בבקרים, הושטת ידיים לכיווני או בעלי וקריאות אמא אמא / אבא אבא. כאשר אנחנו הולכים אמנם נרגע תוך כמה דקות אך במהלך היום בגן קשה לו להסתגל גם ביום הרביעי. בכיינות, עצבנות, דבוק למטפלת אחת שהכי אוהב. בקושי מצליח לישון צהרים שם. חוזר הביתה ילד אחר- הכל אנטי, לא רוצה כלום, צרוד ,מקטר, מתבכיין . לוקח לו זמן מה להתחיל לשחק ולשתף פעולה אך כבר צריך ללכת לישון. במקביל התחיל גם איזשהו משבר מוזר עם המקלחת- ברגע שמכניסים לאמבטיה מנסה לטפס, מבקש לצאת ומבקש לשים טיטול (קרה יומיים רצוף ואתמול לא) הלילה גם היה קושי בשינה רצה לישון רק איתנו במיטה, התעורר מדי פעם וקרא לי (גם כשישן איתי במיטה). חשוב לציין שכשאני שואלת אם רוצה לגן, מזכירה לו את המטפלות בשמות ושואלת אותו אומר כן ושמח. אל בגן התמונה אחרת לגמריי. הבוקר גם שאלי אם רוצה לגן, אמר כן ורץ להביא את התיק של הגן. אני יודעת שעברו רק 4 ימים- אבל אני מרגישה פשוט נורא שקשה לו ככה. כאילו התחושה שיש לי בלב היא שפשוט סובל שם כל היום ורק מחכה שיקחו אותו הביתה והמחשבה הזאת הורגת אותי. יש כנובן רגעים שרגוע או משחק אבל יש לו הרבב משברים במהלך היום . מבחינת תאבון ותזונה לא השתנה למזלי. חשוב גם לציין שאני מאוד אוהבת את המטפלות והמסגרת . ומקבל מהן ממש ליווי צמוד כי הבנתי שלו הכי קשה שם כרגע ולכן הן ממש מכילות ונותנות לו יחס צמוד. האם זה טבעי? מה אוכל לעשות על מנת לשפר את המצב? איך לעזור לו להסתגל?

היי, בהחלט לא פשוט. חודשיים בבית עם אמא ואז שוב לחזור לגן זה שינוי משמעותי, אפילו יותר מתחילת שנה, זה המון זמן! בגן יש עוד ילדים שלא כמו בבית יחס אישי, ייתכן שזה משפיע עליו, אם המטפלות מסתובבות עם מסיכה על הפנים יכול להיות שזה מרתיע מעט, אני ממליצה מאוד לדבר איתו המון, לעשות לו הכנות ערב לפני, לנסות אפילו לדובב אותו.. אני מבינה את החשש שלך, לכן תהיי עם יד על הדופק, אם זה ממשיך יש לבדוק מה קורה בגן.