חמתי מה הייתן עושות מאז אמצע מרץ לא ראיתי את חמתי גם לא בעלי והילדה... ותכלס לא הכי הפריע לי, אנחנו לא כזה בקשר טוב, היא גם לא ממש מתעניינת לא בי ולא בהריון החדש ולא בילדה. אולי פעם אחת שלחה הודעה מה שלומי... לא נפגשנו עד עכשיו עם אף אחד בגלל המצב וההריון... חוץ מאמא שלי שעזרה לי מדי פעם כשנהיו הקלות בסגר... אבל עכשיו כשהילדה חזרה לגן ואני חזרתי לעבודה בעלי רוצה שנלך לבקר אותם במוצאי שבת לחגוג לחמתי יום הולדת. זה יישמע קצת אגואיסטי אבל ממש לא בא לי היה לי ממש כיף כל המצב הזה עד עכשיו, גם לא בא לי שירימו ויחבקו את הילדה כי אני יודעת שהם לא שמרו בכלל על ההנחיות. בעלי אומר שההורים שלי כן מרימים ומחבקים אז למה הם לא? אני לא סומכת עליהם. כנראה שבסוף נלך, ממש לא בא לי ואני עצובה ולחוצה מאוד ואני פורקת פה...

אני יכולה להגיד שאני במצב דומה אני מאמינה שהכל לטובה אם אין מה לעשות ואת יודעת שכן תלכו בסוף ואין מצב שלא אז למה לך להראות לבעלך שזה מבאס אותך הרי בכל מקרה זה יקרה לא משנה מה תראי לו אז אני הייתי ממליצה שתראי לו שזה בסדר וככה גם תשמרי על השלום בית שלך הוא יהיה מבסוט עלייך ויעריך אותך על זה

דעתי שצריך לכבד את שני הצדדים. בדיוק כמו שנרצה שהבעל יתן הרגשה טובה ויכבד כשצריך ללכת להורים שלנו. בסך הכל עניין של כמה שעות.

ובכל אופן אם את תראי לו שמחה אז משהו במוח שלך גם יהפוך את זה לפגישה לא כזאת מבאסת מקווה לפחות...

אצלי הפוך. ביקרנו הרבה את חמותי ואת אמא שלי לא ראיתי כמה חודשים.היא גם לא מתיינענת לא בילד לא בהריון החדש. שלחתי לה הודעה שאני בחודש חמישי,שלחה לי בחזרה מזל טוב. במצב שלך כן הייתי הולכת כי כבר אין כמעט הגבלות...וגם בשביל לכבד.

לדעתי את מחוייבת לכבד את שני הצדדים, זה שחמתך מצידה לא מתעניינת בילדה זה לא אומר שאת צריכה להוסיף לריחוק. להפך. תהיי במקום טוב וגדול במקום במקום נמוך שפל וקטן. תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך אחרי זה .. תאמיני לי

שולה רשמה הכי טוב שאפשר. ממש מסכימה איתה! אל תהיי חמותך.