מי ילדה כאן ללא נוכחות בעלה בלידה? בעלי חושש מכל הקטע הזה ולא ממש רוצה להיות איתי בזמן שאלד... הוא יחכה מחוץ לחדר הלידה ואמא שלי תיהיה איתי. מי כאן עם אותו רצון של הבעל לא להיות נוכח בלידה עצמה?

אני בלידה הראשונה. ואני יכולה להגיד לך שהרגשתי יותר בנוח.. אל תשאלי אותי למה - אין לי מושג.

אצלי הוא גם הכין אותי מראש שהוא מעדיף לא להיכנס בהתחלה התבאסתי אבל אני גם קצת מבינה אותו אז אחיות שלי יהיו איתי

מסכימה עם ננסי..אני מראש אמרתי לבעלי שיהיה איתי עד רגע מסויים ואז הוא יוצא החוצה..יהיו איתי אמא שלי ואחותי התאומה בעזרת ה

אצלי לא היה בשום לידה . מהסיבות שננסי ציינה. וגם הוא צריך לטפל בילדים בבית. תאכלס.... מה יש לו לראות את כל ה...... וה...... :sweat_smile:

ננסי לידה זה לא טומאה. זה זמן קדוש ביותר שלאישה יש צינור פתוח לתפילה. את בטח מתכוונת שהאישה נידה וזה משו אחר... יש לא מעט מחקרים שמראים שנוכחות גברים בזמן הלידה מעכבת ומאטה אותה...

תודה בננות אני חלילה לא כועסת עליו ודווקא כל חיי חשבתי שלא ארצה את בעלי בזמן הלידה כי הוא לא צריך באמת לראות אותי במצב כזה.. חברות שלי ילדו והצטלמו עם הבעל וזה.. זה סתם גרם לי לחשוב אחרת.. תודה שוב

אני לא מתארת לעצמי לידה בלי בעלי, הוא נותן לי להרגיש ביטחון רק מעצם זה שהוא שם ,עוזר לי ותומך גם כבר שאי אפשר לגעת , וגם הוא עצמו לא יכול להישאר בחוץ שוב לו להיות ולתמוך בי ברגע הגדול הזה

בעלי הוא האדם הכי קרוב אלי בעולם. הוא יודע מה אני מרגיש עוד לפני שאני יודעת, הוא החבר הכי טוב שלי והגבר שבחרתי לבנות איתו משפחה. לא מתארת לעצמי מצב שבו הוא לא לצידי, תומך, שומר ומכיל.

גם בעלי לא רצה מבחינת הדת אבל בסוף הוא היה בחדר לידה ההיתי נורא לחוצה שלא יראה מה שלא צריך אבל גם זה עבר בשלום הוא עמד מאחורי הראש שלי ונורא תמך ועזר בסוף גם חתך את חבל הטבור כמה שהוא התנגד הוא נורא מאושר שהוא לא פספס את הנסיכה שלנו העיקר ששניכם תרגישו טוב ולפחות חשוב שיהיה משהו במקום איתך לתמיכה

אצלי אמר שלא רוצה להיות בלידה ולא לחצתי עליו אמרתי לו שזאת החלטה שלו ברגע האמת נישאר ואחר כך גם אמר שהוא לא היה מפספס את זה בעד שום הון שבעולם אז אני חושבת שיש להם סוג של חשש ופשוט אם נותנים להם להחליט ולהבין כמה זה חשוב לך וכמה זה רגע מיוחד שלא יחזור על עצמו בלי ללחוץ כמובן אז הם מבינים ונשארים אפילו מאחורי הוילון זה טוב

אצלי לא עזב אותי לרגע. גם בדק איך הם תופרים אותי.. האמת.. לא הייתי יכולה לעבור את זה בלעדיו. וזה לא השפיע עליו לריחוק או גועל. להיפך מאוד קירב והעריך אותי

אין מצב בעולם אני עוברת את זה בלי בעלי! הוא לא צריך לראות כלום (ומבחינה דתית אז פשוט לא נוגעים). הוא גם לא רצה בהתחלה אבל אמרתי לו שאני יודעת בוודאות שאני אצטרך אותו הוא לא חשב פעמיים בכלל והסכים.

בנות.. רק שתדענה שמבחינת ההלכה אין שום בעיה במגע עם הבעל לאורך כל הלידה!! גם לאחר ירידת מים / דימום !! רגע הפרישה הוא זמן יציאת הראש! וגם אז אם האישה חייבת עזרה מותר אבל לא מגע של חיבה! וזו ההלכה המפורשת ללא תוספות וללא הנחות. למדתי את זה מפיו של מורה הוראה

מישהי פה אמרה שיכול להיות שהוא כבר לא יסתכל עלייך אותו דבר, ואני חייבת להגיד שהמשפט הזה זעזע אותי קשות... את סוחבת את הילד, עוברת לידה שזה הכי קשה שיש, ובו זמנית הדבר הכי מדהים בעולם, ואז עוד הגבר 'נגעל'?! באיזה קטע?! בעלי ממש מתלהב ומחכה ורוצה לראות הכל, זה הדבר הכי טבעי בעולם, זה הילד שלו שנולד מהאישה שהוא אוהב, ממש עצוב לי לשמוע שיש גברים שזה דוחה אותם ושיותר מזה - שהאישה דוחה אותם.

אחד לאחד מה ששרון כתבה!!

מסכימה עם שרון. הם גברים, שיתמודדו! אנחנו מתמודדות עם הריון על כל תופעותיו הנפלאות ולידה. בעיני גבר שלא מעריץ את אישתו אחרי כל זה ואפילו נגעל ממנה פשוט אפס. אני לא מצליחה למצוא מילה טובה יותר לתאר את זה אבל הרגש שלי לנושא הרבה יותר חזק