כדורים ליבוש חלב והפסקת הנקה 1. מאז הלידה אני משלבת הנקה/חלב שאוב ותמ"ל. לאחרונה זה הפך לשילוב של תמ"ל וחלב שאוב (כלומר לא הנקה). אני אחסוך את ההסבר למה זה קשה לי, אבל זה קשה מאוד. בעיקר מנטאלית. ולאחרונה חטפתי גם פטריה בפטמות שמסרבת לעבור וזה כואב ועוד יותר מקשה עלי. בימים הטובים יוצא שחצי מסך החלב שהתינוקת מקבלת - הוא חלב שאוב. בימים הפחות טובים - שליש. שוקלת להפסיק להניק/לשאוב לחלוטין. יחד עם זאת, מרגישה רגשות אשם מטורפים. אני מאוד מאמינה שכל אחת צריכה לעשות את מה שטוב לה, ושעדיף אמא שמחה, אנרגתית ומתפקדת עם תמ"ל, מאשר אמא מתוסכלת עם הנקה. אז אני הכי מחזקת אמהות שמחליטות שזה לא בשבילן. לי עוד מאז ההריון היה ממש חשוב להניק. בעיקר בשביל הבריאות של הבת שלי. גם לקחתי יועצת הנקה. עברתי עם זה תהליך לא קל בכלל, ועד שזה הסתדר, הבנתי שמאוד קשה לי עם זה מנטאלית. קשה לי שאני מרגישה לפעמים שהגוף שלי לא שייך לי. קשה לי שאני מניקה ולא באמת מבינה אם היא אוכלת, או שאני עם ציצי בחוץ בגלל רפלקס המציצה שיש לתינוקת. אני מעדיפה לישון עוד חצי שעה או לשתות כוס קפה במקום לשאוב. וכאן הגיעו רגשות האשם. בניגוד לבנות שהחליטו שזה לא בשבילן מהתחלה, או בדרך נתקלו בקשיים, אני כמו חתיכת אגואיסטית, שוקלת להפסיק כי "זה מציק". מרגישה ממש חרא שאני חושבת על הנוחות שלי במקום להתמקד בבריאות התינוקת. במיוחד שאני ממשיכה את החל"ד שלי עדיין, כלומר זה לא החלטה שנובעת מלחץ לחזור לעבודה. אשמח לדיעות/חיזוקים/נזיפות שיעזרו לי לקבל החלטה. 2. בהמשך למה שכתבתי מעלה. אם אני לוקחת כדורים ליבוש חלב. זה פשוט מתייבש למחרת או שזה תהליך? מה אני צריכה לדעת בנושא? האם כדאי פשוט להפסיק לשאוב וזה יפסק לבד?

בקשר לחלק הראשון. אני יכולה לומר לך על עצמי שמההתחלה אני שאבתי ביום ובמהלך הלילה הייתי מביאה לו תמ"ל כך שהיה יוצא שהרוב היה שאוב. הייתי ממש מדוכאת מהשאיבה, הייתי צריכה להאכיל אותו כל שלוש שעות והיה יוצא מצב שאני יושבת שואבת מאכילה מרדימה ושוב שואבת שוב מאכילה שוב מרדימה ככה הימים היו עוברים לי על השאיבות ופשוט סבלתי מזה. הרגשתי שאני לא עושה שום דבר מעצמי, לא מצחיחה להנות אפילו מהילד כי כשהיה ער הייתי שואבת פשוט הייתי מתוסכלת. החלטתי לעבור רק לתמ"ל ומאז התינוק שלי קיבל אמא מאושרת, שכיף לה איתו ושמחה ושיש לה כמה רגעים בשביל עצמה לנוח. את חשובה לא פחות מהילד ואם את מרגישה שהשאיבה עושה לך פיזית ולא פחות חשוב נפשית לא טוב אז זה לא שווה את זה. את החלב שלך הוא כבא קיבל הכל טוב. תינוק עם אמא מאושרת זה תינוק מאושר ככה אני חושבת.

ספיר, את לא מבינה כמה טוב עשית לי בלב לקרוא תגובה כזאת לפני השינה. פשוט אין לי דרך להסביר. בן כמה היה התינוקי כשקיבלת את ההחלטה? הקטנה שלי בת כמעט 4 חודשים.

בן חודש. הגעתי למצב שאני בוכה תוך כדי השאיבה ולא יכולתי עם זה יותר. תעשי מה שעושה לך טוב ותראי שגם לה יהיה טוב

וממש אל תרגישי לא טוב עם עצמך ניסית והצלחת במשך ארבעה חודשים שזה מדהים.

לי זה קרה כשניסיתי לעבור להנקה מלאה. חשבתי שאם אהיה ב100% הנקה זה יחסוך לי שאיבות והכנת בקבוקים ושטיפות אח"כ. ניסיתי יום אחד ובסוף היום כמו שאת מספרת הנקתי ובכיתי תוך כדי כי במשך יום שלם כל חצי שעה בערך שלפתי ציצי אחרת היא בכתה צרחות. אחרי חודש ניסיתי שוב וזה חזר על עצמו. אז ווירתי על הנקה מלאה, חשבתי שזה יצליח אם אשלב. החזקתי מעמד 4 חודשים וכרגע מעדיפה בזמן הפנוי הזה לצאת איתה לסיבוב מסביב לבית/לשחק איתה או לנוח ולהקדיש זמן לעצמי.

היי, רוצה להגיד לך שאני מאוד מבינה אותך ומחזקת אותך!! אני יכולה לספר על עצמי שאני הייתי אחרי קיסרי דחוף וכמעט שבוע בבית חולים , הילדה שלי לא הרגישה כלכך טוב וממש נלחמתי על ההנקה ,בלי שעות שינה ובלי שיהיה אכפת לי מעצמי מהכאבים שאחרי או מלנוח קצת. כשחזרנו הביתה התינוקת הייתה בת שבוע ומצאתי את עצמי שואבת,מאכילה,שואבת ..ישנה חצי שעה במקרה הטוב ושוב מאכילה.. הייתי ממש מתוסכלת ועצבנית וכאובה. ויותר מזה הרגשתי שהיא לא שבעה מהחלב שלי כי הייתה עצבנית ובוכה. התחלתי לשלב מטרנה ואז הגיעו כאבי גודש מטורפים... היה לי ממש ממש קשה וגם הרגשתי רגשות אשמה שאיך ככה ויתרתי..ומגיע לילדה שלי את הכי טוב...הייתי בוכה המון..מה שלא איפשר לי להחלים פיזית מהניתוח ובטח לא אפשר לי להנות מהבת שלי. לאט לאט החלטתי שאני משלבת גם וגם, כרגע בכל ארוחה אני מתחילה בבקבוק מטרנה ומסיימת בהנקה. הפסקתי לשאוב כי המכונה התקלקלה ( בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה לי) וככה אני יודעת בוודאות שהיא שבעה מהתמל..וממני היא עושה השלמה קטנה+ מקבלת חום / מוצץ/ מרגיע לאומי(ציצי). הילדה קיבלה אימא הרבה יותר נינוחה ושמחה ופחות לחוצה..לא אימא שנמצאת במרוץ אחר שאיבות והנקות..אלה אימא יותר זורמת .ואני מצליחה להנות ממנה הרבה יותר אני יודעת שרוב התזונה שלה היא תמל אבל זה שהיא עדיין מקבלת קצת ממני ובכל ארוחה זה פסיכולוגית עושה לי הרבה יותר טוב, וגם לה היא מקבלת את הויטמינים וכל מה שהיא צריכה אפילו בצורה חלקית, אבל עדיף מכלום. מקווה שעזרתי, תתחזקי, שולחת חיבוק:)

אני גם בדילמה אם להפסיק להניק או להמשיך... מבינה לליבך מאוד.. שולחת חיבוק

1. אף אחת לא יכולה להחליט בשבילך מה נכון ומה לא נכון בנוגע להאכלת התינוק שלך! זו החלטה נטו שלך, וכל החלטה שתקבלי, היא תיהיה הכי נכונה עבורך. 2. את לא יכולה לקחת כבר כדור לייבוש חלב. אם את רוצה להפסיק לגמרי, זה תהליך שיכול לקחת זמן. תתחילי בהורדה של שאיבה אחת כל כמה ימים, כדי שהגוף ייתרגל, ולא תחווי דלקת או צינורית סתומה וכו. ואם את מתחילה להרגיש מלאות וגודש, תסחטי להקלה בלבד ולא עד לריקון מלא. תשימי עלי כרוב קפואים בתוך החזיה, ותחליפי כשהוא נהיה רך כמו סמרטוט. זה תהליך שייקח זמן, אז תיהי סבלנית.

וואו אנונימית אני בול במצבך מה עשית בסוף ואיך. אשמח לעזרה. אבל בול במצבך