ילד שני.. היי בנות, אז אחרי לידה של הילד השני שלי, הילד הראשון שהיה רגיל ל100 אחוז תשומת לב שלי ממש השתנה.. אני האמת בקושי יכולה להיות איתו, אבל אני רואה שהוא חזר לנשוך (היה נושך פעם, והתחיל ללכת לגן וזה הפסיק. כנ'ל הרבצות..) להרביץ, לצרוח בקולי קולות, לבכות מכל שטות.. אני לא יודעת ממה זה נובע.. אנחנו גרים עכשיו אצל ההורים שלי ויש הרבה ילדים בבית.. לא בגיל שלו. הכי קטנה בכיתה ד.. אבל עדיין הוא מתנהג ממש לא יפה ואני כבר משתגעת. כל הזמן מבקשת מבעלי לבדוק למה הוא צורח, למה הוא נשך וכו.. יש למישהי טיפים מניסיון איך לגרום לו להתנהג נורמלי? (יש לי הרגשה שאם היינו בבית משלנו הוא היה יותר רגוע..אולי ההמולה של האנשים גורמת לו להיות מפונק? קיצר צריכה עזרה🙏)

הוא בן שנה ו8 חודשים. נגיד שהוא נושך אני מסבירה לו שזה כואב ושאסור.. השאלה אם הוא מבין את זה בכלל?

זו תגובה ממש טבעית לשינוי, הוא מקנא וקשה לו... חשוב להציב גבול וחשוב שכן יהיה לך ולאבא זמן אחד על אחד איתו. זו תקופת הסתגלות לכולכם

לא הייתי מקשרת ללידת האח.. נראה שהם מקדימים את "גיל שנתיים הנורא " את לא הראשונה שמעלה פוסט בשינוי התנהגות בגיל הזה, אני חווה את אותו הדבר עם הבת שלי שהם באותו גיל בדיוק.. נהייתה בכיינית ודורשת המון תשומת לב, מנסה לנשוך, מרימה ידיים. צריך הרבה סבלנות, לחבק ולדבר איתם בגובה העיניים ולהסביר שזה לא נעים לכם עד שיבין. בהצלחה לנו באמת 😓

היא רואה אותי יושבת היא מושכת לי.ביד שאני אקום ואשחק איתה או שסתם מבקשת משהו ואז שאני מביאה לה היא אומרת " לא", זה נראה שעכשיו הם ממש מבינים שהם מבקשים משהו אז אנחנו פה לתת להם . אז אנחנו צריכות ללמוד לתת גבולות ולהיזהר מפינוקים.

וואי.. יש מושג כזה גיל שנתיים הנורא?

כן מזכיר את גיל ההתבגרות חחח