הריון ראשון אז נכנס לנו גוזל לחיים הורים צעירים בני 21 מרגיז אותי שאני עם הילד כל היום והוא עובד ורק מחפש לצאת מהבית ויוצא שכאילו הוא כמו אורח בבית יכול להיות שאני באמת מגזימה אבל גם שאני קמה לילד בלילה והוא יושן מוציא אותי מדעתי אני צורחת עליו שיקום למרות שאין סיבה כי אני מניקה מרגישה שאני אומרת לו דברים שאני מתחרטת עליהם ואז ברגע של עצבים אומרת שוב מרגישה שאני מעבדת את זה לגמרי שאני לא שולטת בעצמי מה אני יכולה לעשות? מתוסכלת

כן הוא עובד

אני חושבת שבשנה הראשונה שהילד מגיע ישנה חלוקת תפקידים טבעית כזו..כל אחד תופס לו את הדברים שבאים לו יותר בקלות..גם בעלי לא קם בלילה והילד בן 1.7..אבל משתלט על טיולים, מחליף לו הרבה, מקלח אותו..משחק איתו..זה הדברים שלו..אני מאמינה בזה מאוד..תדאגי שבעלך יקח דברים אחרים ויתן לך את החצי שעה מקלחת לעצמך, או סתם קפה במרפסת בזמן שהוא עושה דברים עם הקטני...אין טעם ששניכם תקומו בלילה, זה סתם גורם לשניכם לעייפות יתר וחוסר סבלנות.. וגם את צריכה להבין שהוא עובד כל היום..גם זה קשה..זה לא שהוא נח..ברגע שמתחילים להבין ולראות את הקושי של הצד השני יותר קל לגשר על הפערים ויותר סלחניים..

בעיקרון מרגישה שאני צריכה אותו בבית היינו שבועיים אצל אמא שלי הוא התעקש לחזור הביתה ולא להשאר שם, ואז חזר לעבודה אני חסרת בטחון עם הילד לא מרגישה בטוחה בכלל בנוסף להכל מרגישה במצב נפשי מהלידה על הפנים פשוט קשה לי לא דמיינתי את הסיטואציה של הילד כה מאתגרת לא הכנתי את עצמי לזה בכלל

הוא ממש מבין ומשתדל אבל זה כאילו לא מספיק לי אני ממשיכה לחפש מה לא בסדר.. לא מצליחה לשנות את זה בי כי בסופו של דבר הוא כן מעורב כל מחליף לו כן מקלח ואפילו אומר לי לשאוב שהוא יביא לו

תודה אבישג❤️

כמובן שאנסה באמת מרגישה כבר חנוקה בבית

זה תקופה קשה , ובמצב הזה קשה לראות את הטוב . אני ינסה לעודד אותך ולהגיד שזה עובר. תנסי לעשות משהו כיף אפילו פעם בשבוע שהוא קבוע שלך והוא יודע שזה היום והשעה שלך . לצאת לקפה עם חברה , הליכה בחוץ , סתם לבהות בטלוויזיה . ממש תקבעו ביניכם שזה הזמן שלך . ואם יש מישהו שיכול לבוא ולהיות איתך במהלך היום מדי פעם זה יעזור לך ממש . חיבוק