אני לא רוצה שאמא שלי תכנס איתי ללידה ונראה לי שהיא חושבת שהיא תכנס איתי..היא זרקה לי כמה פעמים שהיא תהיה איתי..היא אוהבת אותי מאוד וגם אני אותה, אבל אני לא ארגיש בנוח, אני גם מתביישת וגם היא לא הכי מרגיעה אותי בעולם כשאני לחוצה או עצבנית.. כרגע אין לי מה להגיד לה שהיא לא תכנס איתי יש עוד כמה חודשים טובים..פשוט לא רןצה להגיע למצב שאני מתעצבנת בלידה שלי והיא פשוט באה.. מה עשיתן, אלו שלא רצו את אמא שלהן בלידה? אמרתן להן מראש? או חיכיתן כזה לסוף? לרגע עצמו?

אני לא רןצה לפגוע בה 😭

סתם מעניין אותי למה את לא רוצה... אני דווקא הפוך רוצה רק את אמא שלי לידי והיא הכי מרגיעה ותומכת יותר מכול מלווה לדעתי, זכותך כמובן להחליט מה שטוב לך ולהסביר לה את זה אולי עד אז תרגישי אחרת

אוטוטו סבתא 40 - אני בת 20 ואני בהיריון ואמא שלי גם בת 40 איזה קטעע!!!!!!

תגידי לה מראש בסוף אמא זה גם בן אדם, וזה שהיא אמא לא מחייב שבהכרח היא תהיה זו שתרצי שתהיה איתך בלידה. אני חושבת שלידה זה רגע מאוד זוגי,שלי ושל בעלי, וככה גם הסברתי את זה

אז לסבתא 40 ולסופיה- המצב שלי עם אמא שלי מצוין..אין מה לשפר ביחסים..היא פשוט אדם לחוץ וגם אני..זה לא עובד ביחד..ורשמתי שאני ביישנית..אני לא מתפשטת ליד אחיותיי או אמא שלי..עם בעלי אני יותר פתוחה. חבל לי שהסקתם שהקשר שלי עם אמא שלי לא טוב..הוא טוב מאוד..רק שאני לא אוכל להרגע ממנה וגם לא נעים לי שתהיה לידי במצב הזה.. בקושי היה לי נעים לספר על ההריון עצמו.. אני ריאלית למצב..

חח לווא דווקא הרבה אנשים מספרים שבן זוגן איבד את זה בלידה לגמריי

לא חשבתי שהקשר לא טוב, תראי אני דווקא לא רואה בזה בושה לידה זה דבר טבעי אז לדעתי אין מה להתבייש מאמא שלך אבל כול אחד מה שחושב כמובן... לגבי לחוצה לפעמים זה עדיף על אדישות תאמיני לי

המצב של הבושה יעבור לך עד הלידה ואחריה,🤭 וגם לדעתי כדאי מאוד להסביר לה שלחת לא תורם ואפילו מעכב את התהליך.. אצלנו אמרו את זה לאמהות בהדרכה : מי שיודעת שהיא לחוצה ותכניס היסטריה עדיף שלא תבוא עם הילדה שלה ללדת. אולי את יכולה לתת לה לשמוע על כמה חשוב הרוגע בלידה.. ולכי תדעי אולי היא תנסה להיות יותר רגועה בשביל התהליך... זנ רגע מלחיץ לכולן גם לאמא הכי רגועה שיש

בכל מקרה ללידה אפשר רק מלווה אחד. תגידי לה שבעלך צריך להיות שם

בכול אופן זו החלטה שלך כמובן ומה שנוח לך... לדעתי צריך לבחור מה שנוח לך ועושה לך טוב יש כאלה בכלל מעדיפות דולה ולא בן זוג כול אחת מה שמרגיעה אותה

יש לה עוד כמה חודשיים היא אמרה... אנחנו מקווים שעד אז נחזור לשיגרה🙏

אני מבינה אותך, יש לי קשר מעולה עם אמא ואני כמוך מתביישת ולא מתפשטת מול אף אחד חוץ מבעלי. בהריון השני שלי ממש לא תכננתי או חשבתי שהיא תהיה נוכחת בלידה שלי. היא נכנסה לראות אותי בחדר לידה ומיד אחריה נכנסה האחות לבדוק פתיחה. תוך דקות ספורות התחילה הלידה ויצאה ככה שאמא שלי כבר בחדר ולא נעים לי להגיד לה תצאי. ברגע הדחיפות ממש לא חשבתי עליה וילדתי בנוכחותה במבוכה כי היא ראתה הכלללל. בעלי היה מאחוריי והיה חצי מעולף חחח. אני באמת שהייתי במבוכה אבל מבחינתה זו היתה החוויה הכי עוצמתית שהיא חוותה בחייה, אפילו יותר מהלידות שלה. עד היום היא אומרת שהיא הראשונה שראתה אותו יוצא וממש נרגשת מזה. דרך אגב הקשר שלה עם הבן שלי נראה לי הכי קרוב מכל הנכדים. את האמת המבוכה עברה לי דיי מהר. היום אני בהריון שלישי ואני אמרתי לבעלי שאין לי מושג איך, אבל הפעם אני לא רוצה שמצב כזה יקרה. אני מתכוונת להגיד למיילדת שברגע שתתחיל לידה פעילה אני מבקשת שאם יהיה מישהו בחדר מוץ מבעלי שיבקשו מהם לצאת. מקווה שאם זה לא יגיע ממני או מבעלי, אף אחד לא יפגע. חוץ מזה אל תשכחי שהיום ואני מאמינה שבחודשים הקרובים לא יתנו חוץ מהבעל להכנס לשטח של חדרי לידה.

פשוט אומרים בצורה מפורשת. לדעתי אין כאן מקום לרגשות אשמה. מה שאת רוצה זה מה שקובע, לא מה שאימא רוצה.

אני מסכימה עם עדי. להגיד בצורה מפורשת. לא משנה כמה יחסית טוביל יש ביניכם, את ורק את מחליטה. זה הגוף שלך, זאת הפרטיות שלך!

אם היא תבחר להיפגע זאת החלטה שלה גמרי! אין לה ממה להיפגע, לגיטימי שהיולדת תרצה אך ורק את בן זוגה ברגע האינטימי הזה!! יכול להיות שתרים גבה בהתחלה, אבל זה שלה להתמודד איתו, אחרי כמה דקות היא תעכל ותתמוך.

אמא ובעלי יודעים מראש שאף אחד לא יהיה איתי בזמן הלידה. אף אחד!

ממש מבינה אותך, אני גם אוהבת את אמא שלי אבל היא לא הכי מרגיע אותי בעולם, עדיין היה לי חשוב לתת לה להיות איתי בלידה גם כדי להקל על בעלי שיכול לצאת להתאוורר אם צריך בלי שאני אשאר לבד, אפ'ר לעשות תיאום צפיות מראש ולנסות להגיע לעמק השווה. אני אמורה ללדת בזמן הקרוב אז אצלי יהיה רק מלווה אחד שזה בעלי אבל אם יכלתי שניים היתי עושה את מה שרשמתי

גם אני ביקשתי מאימא שלי לא להכנס בלידה ראשונה. היא ביקשה שאיידע והגיעה לבית החולים וישבה כל הלידה מחוץ למחלקת יולדות. הרופא החמוד הלך ועדכן אותה על התקדמות. היא ראתה את התינוק מיד אחרי שיצאתי מהחדר יולדות. לצערי, היא לא הייתה איתי אחרי במחלקת יולדות כשממש הייתי צריכה מישהו לידי. ההתאוששות מאפידורל דורשת שיהיה מישהו לאחר הלידה איתך. לצערי שיחררתי את בעלי הסחוט אחרי הלידה וגם ההורים לא היו. נשארתי לבד. טרטרתי את האחיות. לדעתי זה המקום הכי טוב שהיה עדיף שאימא תיהיה בו איתי. תתני לה את התפקיד של המטפלת אחרי הלידה

אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני ואמא שלי לא תמיד היינו מסתדרות ולא הכי קרובות ומטבעה היא בנאדם לחוץ ואני בחרתי שכן תיכנס איתי ללידה ואמיתי זה עשה לשנינו הרגשה מטורפת זה היה ממש כמו טיפול זוגי וזה הלך והשתפר אז יש לך אופציה לבחור שהיא כן תהיה אני בטוחה שבאיזשהו מקום זה ירגיע אותך וגם שתשמחי אותה מאוד !! מגיע לה 😊

את גם יכולה לשבת לדבר איתה על העניין וככה תראי את הכיוון

כל אמא ובת והקשר שלהן, אני גם ביחסים מצויינים עם אמא שלי ויכולה להבין בדיוק למה את מתכוונת. אני הייתי מנסה דבר ראשון להגיד לה בצורה הכי ישירה וברורה שיש, כדי להוריד את המתח ממך ולקבוע עובדות בשטח באופן חד משמעי כבר מעכשיו. תגידי לה את זה כמו שזה , שאת אוהבת אותה והיא חשובה לך מאוד אבל ברגע הזה את לדעתך תרגישי הכי בנוח עם בעלך ואיתו בלבד, כדי לשמור על סביבה רגועה בשבילך בשעות האלו. שתשמחי שהיא תהיה קרובה ובסביבה ותראה אותך מיד אחר כך כי היא כן נחוצה ואולי תצטרכי אותה בשעות שהן לא תוך כדי... או כל דבר אחר שירכך את הסיכוי שהיא תיפגע. אחר כך, ובמיוחד שיש עוד זמן עד הלידה, תחשבי עם עצמך אולי גם איתה בדיוק מה את רוצה שיהיה המקום או התפקיד שלה בשבילך בתוך הדבר הזה כדי שבכל זאת לא תרגיש שהיא נדחקת הצידה ושיש לה מקום חשוב אצלך.