הרגשה אימהית תודות לקורונה בעלי הרבה בבית ויוצא לנו לעשות יותר שיחות. אתמול העליתי לו נקודה שאני לא מרגישה אימהית ולא יודעת להסביר את ההרגשה הזאת יותר מידי פשוט לא מרגישה אימהית. למרות שהוא לא הסכים איתי מאז ההרגשה הזאת רק מתחזקת יש פה כאלה שעברו את זה גם? מה עזר לכן לשפר ההרגשה הזאת

מה היא הרגשה אימהית? אני אמא לשניים והניקיון שלישי, לא יכולה לשים את האצבע על תחושה ספציפית ולומר: הרגשתי אמהית. אמהות היא הרבה דברים , משתנה מאשה לאשה, מבית לבית.. אם תפרטי יותר למה את מתכוונת, נוכל לחלוק תחושות 💗

היריון

בן כמה הילד שלך ? אם ממש פיצי, אז ההתחלה באמת מכניסה להלם ולא כולן ישר מתחברות , גם לי היה מוזר וקשה, עשיתי הכל כמו רובוט בהתחלה. כיום הוא בן חצי שנה ואני מאוהבת קשות, כל יום הלב מתרחב עוד ועוד, הדאגה שיש אליו זה משהו חולני, כל דבר שקשור אליו מלחיץ אותי, וכן מוכנה למות בשבילו, זאת הרגשה אמאהית בשבילי לפחות.

אני לא יודעת איך את מגדירה אמהות, אבל יכולה להגיד לך שיש לי שני ילדים שהם נכל בשבילי אוהבת אותם עד כאב, ומוכנה לתת את חיי למענם, אבל..אני לא אמהית כמו שהרבה מגדירים אמהות, אני לא ארוץ אחריהם עם האוכל ושוכחת המון דברים ולפעמים ההקרבה בחיי היום יום קשה לי מאוד . וזה שאין לי את החופש שלי קשה לי מאוד. אבל הם באמת הכל בשבילי כך שאין קשר בין הדברים ודרךנאגב, אמא שלי גם לא אימהית, בכלל . אם אני אבכה היא תצעק עליי , בצבא מצדה שהייתי נשארת מורעבת חחחחח אבל אנחנו צוחקות על זה כי אני יודעת שאני החיים שלה ופשוט היא לא אמא טיפוסית מה שנקרא . אל תרגישי רע כל אחת אמא בדרך שלה