שבורה נפשית אין אני כבר לא יכולה יותר בעלי פשוט ממוטט אותי לא עוזר לי עם הילדים לא תומך לא מקדיש להם זמן איכות זה ילדים ראשונים שלנו אין לו אכפתיות כלפיהם הוא לא יודע כלום עליהם כי הוא בקושי מסתכל עליהם אני פשוט מאוכזבת קשות ממנו!! אני עושה הכל בבית בלי יוצא מן הכלל והוא לא עוזר בכלום חוץ מלצאת לעבודה לחזור לאכול אוכל חם להתקלח לתת להם נשיקה (בקושי) ובקושי להסתכל עליהם ולהיות איתם קצת. אם אני כבר מבקשת ממנו משהו הוא עושה עם פרצוף תחת ולא מהלב ואם אני מעירה לו על זה עוד יוצא עלי שכל מה שהוא עושה לא טוב לי. דיי נשבר לי ממנו לא יכולה לראות את הפרצוף שלו יותר אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה למה אני צריכה לבכות למה צריכה להרגיש מועקה?? מה כל כך קשה בלהיות עם הילדים שלך בשר מבשרך דור ההמשך שלך כאילו איפה הרגש והחמלה??? 😢😢 למה אני צריכה להרגיש שהוא הפקיר אותי עם הגידול ילדים

קודם כל שולחת לך חיבוק ותמיכה ו שתשארי חזקה. זה נשמע ממש קשה ולא פשוט :( יש משהו שהוא כן עוזר בו בבית ? נקיונות ? בישולים ? קניות ? כביסות ? מטפל ברכבים ? נותן לך אוזן קשבת ? מחזר אחריך ? מהן התכונות הטובות שלו. למה התחתנת איתו ? ברגעי משבר צריך לבדוק איפה הוא נותן לך עזר

אוף מבינה אותך, שולחת לך כוחות

מטפל בקניות וברכבים כשצריך וכן מחזר אחרי תמיד אבל כל זה כבר לא עושה לי את זה. בגדול נהפכנו כבר למשפחה מרגיש לי שהוא עוד תקוע ברווקות וזה כבר רחוק ממני מרגישה שאנחנו לא על אותו תדר..הוא כאילו מדחיק את עניין המשפחה ורוצה רק אותי לעצמו...אין כבר ירד לי ממנו לגמרי לא אכפת לי ממנו אם הוא מתקשר או לא, אם הוא אכל היום או לא שלא ואפילו היום כשיצא מהבית לא היה אכפת לי שכבר לא יחזור זה עצוב שלמצב הזה הגענו

בהחלט קשה מאוד מה שאת מתארת ממליצה ללכת לטיפול זוגי

לפחות הוא עדין מתיחס אליך... זה גם משהו.. אתם חייבים לעשות שיחה רצינית, תיפני אליו ממקום של אהבה, תעשו תאום ציפיות או טיפול זוגי. נשמע שאת במקום לא טוב

נחתל לי באמצע, לא טוב מבחינה נפשית וחבל.. שהמעט רגש שלך גם מתחיל להסתיים

שיחות עוזרות לכמה ימים וזה חוזר חלילה כמה כבר אפשר לדבר עם בנאדם נראה לי שהוא בעצמח גם בדיכאון נפשי כי אני לא עובדת אז הוא צריך לרדוף אחרי הכסף אם זה לשלם שכירות קניות ועכשיו סיימנו לשלם סכום חוב יחסית גדול בשבילנו שהיה לנו וזהדקש ממנו חודש שלם של עבודה קשה...ועכשיו בכלל הקורונה הזאת בקושי יש עבודה. אבל זה לא אומר שהוא צריך להזניח את הילדים,לא לעזור לי איתם "לדרוש" תשומת לב רק אליו זה נושא מאוד רגיש אצלי אני חייבת עזרה פיזית ונפשית אני אפילו לישון קצת צהריים לא מצליחה כי הוא עושה הכל בזילזול ואני אחרי 5 דק' אני קמה כשהילדים בוכים והוא בקושי מתייחס ואז איכשהו זה יוצא שהוא נירדם ואני נישארתי ערה

אז טיפול זוגי מאמי... אני מאד מזדהה עם מה שאת אומרת אבל עשינו שיחה עם תיאום ציפיות