פורקת עצבים שהצטברו- ארוך. אבל אשמח לעידוד😭 בבקשה תגידו לי שאני לא כועסת סתם!🙄 אני, מאז ומעולם, החזקתי דלתות לאנשים(גם היום כשאני עם עגלה ואני יכולה פיזית לעשות זאת) כשלא היה מקום לעבור, תמיד הייתי זזה. כל פעולה כזו או אחרת נעשתה בלב שלם, בלי מירמור, או כדי לקבל תודה. (היו גם כאלו שלא אמרו תודה, אבל זה לא רלוונטי חח) מרגישה שאנשים כלכך תקועים בתחת של עצמם, ובטלפון, שהם פשוט לא רואים סמ מעבר לאף שלהם!!! אני תשעה חודשים מסתובבת עם עגלה, ואני יכולה לספור על יד אחת את כמות הפעמים שמישהו ראה ועזר. ברוב מוחלט של המקרים, גם כשרואים שאני מסתבכת עם הדלת (דלתות זכוכית כבדות שנפתחות ידנית ולא אוטמטית) לרוב זה קורה כשאני עמוסה אחרי קניות או משהו. אבל גם אם אני בלי ומסתבכת. ושלא נדבר על הפעמים שעד שהצלחתי לפתוח את הדלת הכבדה(למה לעזאזל עושים דלתות ששוקלות כלכך הרבה?😱) אנשים פשוט נדחפים להם, דוהרים דרכי. כאילו אני לא קיימת בכלל. מוצאת את עצמי עומדת באמצע עדר אנשים אגואיסטים ולא מחונכים שדוהרים ונתקלים בי, ובעגלה. באמת שלפעמים אני מרגישה כמו מחנק בגרון. ורצון לבכות. מרגישה "חסרת אונים" פתאום. לאן מידרדרת החברה שלנו? איפה הערכים והעזרה לזולת? עזבו עזרה רגע, לא ביקשתי עזרה בכלום. אבל זה נראלי הדבר הכי בסיסי שאדם יכול לעשות למען אדם אחר. שלא נדבר על הניסיון להיכנס למעלית. גם אם אני הגעתי ראשונה, אנשים תמיד יידחפו, ויצא כמה פעמים שהמקום במעלית נגמר. אנשים מוכנים לרמוס אנשים אחרים כדי להיות ראשונים. זה פשוט עצוב ומכעיס. היום, דוגמה טרייה, לאגואיזם וחוסר חינןך מוחלט! ביקשתי ארבע פעמים "סליחה" ממישהי כדי שתזוז ותביא לי לעבור עם העגלה. עזבו שהיא עיקמה פרצוף, שהפריעו למנוחתה לאכול מאפה וקפה בבית קפה. היא גם עשתה טובה שהיא זזה סמ. והעגלה כמעט הידרדרה במדרגות שיש ליד המעבר הזה. היא גם מילמלה משהו שפגעתי בה עם אחת השקיות ושאני חוצפנית שלא ביקשתי מנה סליחה. הייתי על סף לחזור, ולשפוך לה את הקפה על הפרצוף הגועלי שלה! אני ממש מרגישה חסרת אונים בסיטואציות כאלו. כל פעם שותקת ומתאפקת, עושה פוקר פייס. אבל בפנים? באלי לצעוק את זה החוצה!!!! שאנשים ייתעוררו!!!! האנושות מאבדת כל צלם אנוש! מיום ליום, משנה לשנה, המצב רק מחמיר ומחמיר. מה יהיה הלאה? ****כל האנשים שלא עזרו מעולם, הם כולם כולל כולם בני גילי לפחות, ויותר מבוגרים. ודווקא בפעמים שכן עזרו לי, היו אלו קשישים שבעצמם בקושי מצליחים לפתוח את הדלתות האלו. אז למה אני שואלת? למה אנשים התחילו להתנהג בצורה כזו אגואיסטית כלפי האחרים? מה השתנה? מה קרה?

את צודקת לחלוטין הדור שלנו מדרדר בצורה זוועתית גם לי יוצא לראות את זה המון בתור בסופר או כשעולים לאוטובוס וזה מכניס אותי לאטרף עצבים מאנשים שפשוט לא אכפת להם מה הם עושים , שה' יעזור לכולם.....

סתם מתוך סקרנות - באיזה עיר את גרה?

הוצאת לי את המלים מהפה. לפחות את הילדים שלנו נחנך אחרת...

דווקא אצלי בעיר שלי- באר שהע כולם עזרו. אין מצב שהייתי מסתובבת ורוצה לפתוח דלת והיה שם מישהו שלא פתח אפילו בסופר שהייתי צריכה כמה דברים והייתי עם עגלה תמיד נתנו לי לעקוף אותם ולהכנס ראשונה אז לא להכליל😁

אני מבאר שבע. ולצערי ממש לא חווה את מה שאת חווה נטע. זה ממש עצוב. בסופר? בחיייייייים לא נתנו לי לעקוף. גם כשהיא בכתה לי בעגלה. בקושי הביאו לי לעבור בלי תור כשהייתי בהריון מתקדם🤷🏽‍♀️ רוחמי- לגמרי! אנחנו צריכות עכשיו לעבוד קשה כדי לחנך את הילדים לדרך הישרה והנכונה! כדי שגם אם ייתקלו באדם לא מחונך, ייזכרו מה למדו בבית ויפעלו לפי זה. אותי חינכו לפנות מקום לקשישים ונשים בהריון. אותי חינכו לעזור למי שלא יכול. אם את לא יכולה לעזור בצורה חומרית, אז לפחות פיזית. זה מה שאמרו לי תמיד.

בדקתי כמה פעמים אם אני זו שכתבה את ההודעה הזו... מזדהה ממש. אני כל פעם בהלם מחדש. לא מתרגלת לחוסר האכפתיות של אנשים מסביב

בדיוק אתמול קרה לי מקרה שהיית באיזו חנות עם העגלה ולא חסמתי מעבר,עברה לידי מישהי ונפלה לה שקית וזרקה לעברי משפט של תזיזי את העגלה שלך שנוכל לעבור.הייתי בהלם

ואיי לגמרי מסכימה איתך! יש תחושה (ואני לא חושבת שזה קשור לאיזור או עיר) של חוסר רגישות לאחר, וזה הכי מורגש בהריון. להרבה אנשים במדינה אין נימוס בסיסי, והכי מבאס שזה מגיעה מנשים הכל עניין של חינוך