מחשבות יש לי ילד בן 3. טהור ותמים כמו שרק בני 3 יכולים להיות. הוא חכם והוא רגיש, הוא כלכך מצחיק והוא כזה בוגר. הוא ילד מדהים ומקסים, ילד סבלני ורגוע עם טמפרמנט נוח, הוא היה ככה מאז שנולד. לא יודעת, אולי כי זה הילד הבכור שלי והתינוק והעבודה מוציאים אותי מדעתי, לפעמים יוצאת לי צעקה עליו מרוב עצבים אם הוא למשל לא מוכן להתלבש וזורק את הבגדים באוויר. אני צועקת צעקה אחתויחידה ומרגישה אחר כך כלכך רע. ואני תמיד מקווה שהוא לא יזכור את הצעקה אלא את כל אחהצ ששיחקנו ביחד וצחקנו ביחד והתחבקנו והשתוללנו והתמזמזנו ואהבנו. אני תמיד מתפללת שהוא לא יהפוך לילד כזה שצועק גם מרוב עצבים. שהוא ילמד ויקח רק את הדברים הטובים. הלוואי...

קראתי והתרגשתי ♥️ שומעים כמה את אוהבת ורואה אותו. את אנושית.. ונשמעת כמו אמא מסורה ומקסימה

ממי גם אני אמא טובה שאוהבת משחקת מחבקת מנשקת אבל כם שצריך אני מרימה את הקול,היום למשל הילד רצה שאקנה צעצוע ואמרתי לו לא קיבלת אתמול מתנות והוא התעצבן ולקח את המשחק שהוא רצה,לקחתי לו את זה והחזרתי ועניתי בטון תקיף אני אמרתי לא זה לא וזהו ועכשיו תצא החוצה,הוא יצא אבל המשיך לצעוק ולהשתולל עד שעניתי לו די תצא מפה כבר חוצפן ואת זה כבר צרחתי עליו. זה בסדר.

גם

הוא נרגע והבין שלא הכל מקבלים