מה נסגר עם רופאי משפחה?? ברביעי הלכתי למרפאה כשעוד היה לי רק כאב גרון שידעתי שהולך להתפתח לצינון. כשציינתי את ההריון הרופאה לחצה על הבטן ואמרה שזו צרבת (אני יודעת צרבת מהי, דווקא הפעם זה ממש לא היה צרבת). מפה לשם יצאתי עם המלצה לגירגור מי מלח ועם תרופה לצרבות. מה שחששתי קרה ומאז אני עם צינון נוראי, אתמול בערב כשלא הצלחתי לנשום החלטתי לנסות שוב וקבעתי תור נוסף (תור מהיר של 5 דק' מהיום-למחר אצל רופא שנמצא בתורנות במרפאה, בשני המקרים). כשאמרתי לרופא (אחד אחר הפעם) שבאתי לבקש משהו שיעזור ושאני לוקחת בינתיים כדורי אקמול הוא כמעט צעק עליי למה אני לוקחת אקמול?? אמרתי שזה הדבר היחיד שאני יודעת שמותר. הוא חזר ושאל איך קשור אקמול לצינון או לחולשה. כל-כך התבלבלתי ממנו שהתשובה הבסיסית של כואב לי כל הגוף, אקמול משכך כאבים ופשוט עוזר לי, לא הצליחה לצאת לי מהפה. בסוף הזכרתי שיש לי גם כאבי ראש (איך לא יכאב, אין לי חמצן) ואז זה פתאום היה נשמע לו הגיוני.. חוץ מימי מחלה הוא לא נתן לי שום דבר. לא המלצה, לא משהו טבעי לא תרופות סבתא.. כלום. אמרתי לו שלאחותי כשהייתה מצוננת בהריון נתנו אינהלציה וזה מאוד עזר לה - ושוב הוא צעק עליי מה פתאום אינהלציה?? איך זה עוזר בדיוק? מאיפה לי לדעת?? אם הייתי משתמשת הייתי כנראה יודעת אם זה עוזר או לא ואיך, אבל אין לי ולכן אני מבקשת!!!! באותו רגע הרגשתי כל-כך חסרת אונים שהתחלתי לבכות בבת אחת ושאלתי אם הוא לא מצליח לחשוב על כלום שיכול לעזור לי לנשום. איך שהוא ראה שאני בוכה הוא אמר "טוב אני רואה שאת מרגישה במצוקה ונסערת מההריון שלך... בואי נסיים ותקבעי תור אצל הרופא הקבוע שלך" כשהתלבשתי אמרתי לו שאני לא מתוסכלת מההריון, אלא מהצינון ומזה שהוא אומר לי שאין לו מה לעשות בשבילי. הוא המשיך ואמר תאמיני לי שאם לא היית בהריון לא היית כל-כך מתוסכלת מצינון. מה זה הדבר הזה??? סליחה על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק

נשמע ממש מפגר. היום אנשים מאוד אוהבים לתלות הכל בהיריון. הוא נשמע על הפנים, ממש חוצפה

תקשיבי נפלת על אנשים הזויים, הייתי מתלוננת על שניהם. מבינה את התסכול שלך, אותי שלחו עם דלקת גרון הביתה בשליש הראשון. עכשיו דמייני אותי מקיאה עם זה 5 פעמים ביום (מההריון) בלי אנטיביוטיקה... פשוט יש רופאים הזויים

מה?? איזה חוצפן!! הייתי מתקשרת קודם כל לרופא אחר במסגרת הקופה שיטפל בך(אפילו רופא משפחה שאת מכירה). אחרי כן הייתי מתלוננת על החוצפה שלהם. איזה חוסר רגישות! מקווה שלעולם לא תיתקלי יותר ברופאים כאלו, רפואה שלמה

אמאל'ה דנצ' איך שרדת את זה?? זה נשמע זוועה... כמה שקשה לי אני אומרת לעצמי לפחות תודה לאל זה בא אחרי שהשליש הראשון נגמר... לא מאמינה שזה בא לך ביחד איזה סיוט. את עדיין מקיאה? (גם את בסביבות שבוע 14 נכון?)

m.s תודה כבר קבעתי לרופא הקבוע שלי למחר... ואבדוק איך אני יכולה להתלונן... בעיקר על הרופא השני שהיה ממש לא במקום

בחיי. ואם את מקיאה בהריוו את יודעת שאלו הקאות מכל הלב, הקאות כאלו שמתפוצצים לך נימים סביב העיניים מהקאות איך שרדתי? המון עירויים... האמת אני בה פחות מקיאה אולי פעם אחת שבוע שעבר ואני עם מינון מקסימלו של דיקלקטין. לפני כן הקאתי גם אותו אז אומרת תודה על זה חחח ובקשר למה שכתבת - אל תתיחסי... ותתלונני

כן מותר לך גם להיות מתוסכלת כי צינון בהריון זה יותר קשה מאשר צינון כשלא בהריון ... והרופאים היום יש כאלה מגעילים אי אפשר לסמוך עליהם. יש ויש. צריך למצוא רופא טוב.. מבינה לליבך.... תרגישי טוב ... אינהלציה יכולה לעזור.

אה דונה יקירה, נזכרתי. כשהיא שמעה שאני לוקחת דיקלקטין ומקיאה אותו וגם עם עירויים היא ישר אמרה לי מה? הקאות זה בסדר בהריון לא צריך את זה תקחי כדורי גינגר (אני ברמת הקאות גבוהה יחסית ולא סבירה, היפרמאזיס)... נתתי צאנס ופשוט הקאתי אותם, אכזרי... כמובן שהיא לא הרופאה הקבועה שלי ולא אתקרב אליה יותר!