חסרת אונים תמיד כשאני ובעלי רבים הטונים ביננו עולים לפעמים אני אומרת דברים פוגעים בלי לחשוב היום רבנו כי שנינו חולים והבית הפוך ורק רציתי שנסדר ביחד 20 דקות ןהוא לא הסכים. אמר שזה לא דחוף ושזה יכול לחכות אני הרגשתי שזה חייב להעשות היום כי הגענו לבלאגן כבר רציני בבית שטפתי לבד ערמות של כלים הבנתי שאין מי שיעזור אחרי חצי שעה ניסיתי לבקש שוב כי לא היו לי כוחות לבד אמר טוב וקם לעזור הגיע ראה את הבלאגן אמר מה הבעיה רק נטאטא תרצפה כל השאר יחכה למחר נפגעתי כבר ואמרתי דברים שאולי פוגעים כמו מה אכפת לח אם אתה חולה זה לא אומר שלא מסדרים וכשהמשיך לצעוק ולהתעסק עם עצמו אמרתי שאני רוצה להתקלח עכשיו ושלא בא לי שיהיה בחדר האמהטיה יחד איתי כי בדיוק היה שם. הןא אמר את אישה חצופה ואז הוא שאג עלי יא מגעילה טרק את הדלת והלך לישון. תמיד אחרי כאלה סיטואציות אני נשברת אחרי חצי שעה בערך הוכה ומבקשת סליחה ואז הוא מסביר לי למה הוא צודק ומבקש ממני סליחה שצעק והתפרץ ונגמר הענין. ואני מרגישה סמרטוט ועכשיו שוכבת במיטה והוא ישן ואני מתה להעיר אותו ולבקש סליחה ומרגישה המטומטמת כי למרות שבאמת חפרתי לו והייתי אישה נודניקית ולא חיכתה לו ארוחה חמה מוכנה שהגיע הביתה ואפילו עקצתי ופגעתי קצת הוא הרשה לעצמו לצעוק עלי ממש לשאוג בקול מטורף שאני מגעילה בטון נגעל כזה וממש לפגוע בי וקשה לי מאד קשה לי להתאפק מלפייס כי אני כל כך לא מסוגלת להרדם כך או לעבור הלאה בלי שנדבר ומצד שני מרגישה נורא שאחרי התנהגות כמו שלו אני אבוא ואתנצל ראשונה נלחמת עם עצמי תיעצו לי בבקשה

תכלס תרפי מאמי שניכם לא מרגישים טוב מה הלחץ על הבית

תיכנסו למיטה ביחד תדליקו מזגן על חום מתחת לפוך מה צריך יותר מיזה

הזוגיות יותר חשובה . הוא ישן תיכנסי לידו מתחת לפוך ותחבקי אותו .

מסכימה אם אורטי. וגברים חולים זה משהו שונה

כשזה קורה לי ולו אני מעירה אותו משינה ואומרת לו שאני מצטערת ומנשקת אותו וחוזרים לישון ביחד והכל טוב