התקופה הראשונית עם התינוק תספרו לי איך עבר עליכן או עובר עליכן התקופה הזאת? איך קיבלתן את זה איך ההתמודדות עם זה אשמח לשמוע כמה עצות וסיפורים

אין תקופה ראשונית ברגע שזה הריון ראשון זה מרגיש כמו משהו מתמשך וחוויתי לי אישית בהתחלה לקח לעכל הייתי בשוק זה חיים אחרים עם הזמן לומדים לעכל לומדים להנות והלב נפתח ונפתח אבל יש כאלה שמתאהבות על ההתחלה ומתחברות ויש כאלה שהמעבר לא קל להן אבל אמא זה אמא תמיד

מחזקת את מה שגילי כתבה כל אחת לגופה אבל בהתחלה זה תמיד סוג של שוק והלם ולטט לאט את מעכלת את זה שאת אמא ויש לך גור קטן שאת בעצם כל עולמו ואחריות אבל במשך הזמן את מבינה שהחיים האמיתיים מתחילים רק אז אחרי לידה וזה הדבר הכי יפה בעולם

אצל כל אחת זה אחרת. אני יכולה להגיד שאצלי היו כמה חודשים קשים מבחינה נפשית. אבל ככל שעבר הזמן ככה השתפר. היום אני שנה אחרי ואני מאוהבת לחלוטין וזה לגמרי מאחוריי. ממליצה על הצטרפות לקבוצות של אמהות. בכל עיר יש קבוצות כאלה של אמהות אחרי לידה שנפגשות, זה ממש עוזרת

אני חשבתי שאני מוכנה ובשלה להיות אימא, ואחרי הלידה החודש הראשון עברתי חודש ממש לא פשוט גם עם כל עניין ההנקה שהיה עבורי קשה. קיבלתי כאפה על איך החיים שלי השתנו ולקח לי זמן לעכל את זה ולעשות את השינוי בראש... זה לא בא לי כל-כך בקלות... הזמן עובר והאהבה גדלה ומתעצמת אבל עדיין זה קשה תובעני ומאתגר.. אני מנסה כל הזמן להגיד לעצמי שהשנה הראשונה היא קשה בטירוף ובהמשך יהיה יותר קל ואלמד להתרגל לעניין... כל אחת לוקחת את זה אחרת.