גיליתי על ההריון אחרי הפרידה- פריקה. היינו יחד שנה, מאורסים אחרי 7 חודשים.. קשר מאוד מורכב כי הוא חי בארה״ב עברתי לגור שם לשלושה חודשים והחלטנו להיפרד כי לא הפסקנו לריב..אני מאשימה את השיעמום שלי מלהיות בבית כל היום ואת זה שהוא דחה את עיניין החתונה כל הזמן למרות שהתכנון היה שנתחתן ברגע שאגיע לשם. תוך כדי כל הזמן ניסינו להיכנס להריון (הוא מבוגר ממני אני 27 הוא 42 אבל נראה ממש צעיר) וכל חודש שלא נקלטנו הקרע בנינו גדל ובנוסף הוא ממש פעיל ברשתות החברתיות עם המון עוקבים והרבה בחורות שהן לטענתו סתם מעריצות אבל אני רואה את כל הלייקים והתגובות ההדדיות. החלטנו להיפרד בכאב גדול כי יש בנינו אהבה אבל לא מסתדרים כי אני דורשת מחויבות והוא קיבל רגליים קרות וחזרתי לארץ. חודש וקצת אחרי גילית שאני בהריון, הפלה לא באה החשבון כי כבר עברתי אחת לפני שנתיים ונשבעתי שלא אעשה את זה יותר. כרגע אני בחודש חמישי אנחנו בקשר צמוד של שיחות וידיאו כל יום כל היום הוא אומר שהוא אוהב ושרוצה שנעבוד על היחסים אבל עדיין לא מוכן לדבר על חתונה ומחויבות. אני מרגישה כאילו ניצל אותי כדי להביא ילד לעולם והמחשבה הזאת לא מרפה ממני.. הוא לא מתכוון להגיע לארץ עד שבועיים לפני התאריך המשוער מה שמאוד מפריע לי ורק מגביר את ההרגשה שאני כמו איזה אם פונדקאית שהוא מצא כדי להביא ילד. חייבת לציין שאנחנו חברים מאוד טובים הוא מאוד תוך וקשוב אבל החוסר מחויבות והאינסטגרם פשוט גורמים לי לחוסר ביטחון מטורף ועצב מאוד גדול. אני יודית שהבאתי את זה על עצמי ואני לא מצטערת שנכנסתי להריון חלילה כי התפללתי ורציתי את זה מאז ההפלה אבל עדיין הנפש שלי לא רגועה :(

ואו מורכב מאוד מה שאת עוברת. אני הייתי ממליצה לך להגיע להחלטה מה את רוצה ומה יהיה לך טוב. לפי איך שזה נשמע, להכנס איתו כרגע למערכת יחסים, זה לא יעבוד עד שהוא לא יהיה מוכן להתחייב ולהתמסר אלייך. לדעתי כדאי לך לצנן את הקשר ביניכם כרגע. גם כדי שאת תהיי במקום רגוע יותר מבחינה נפשית. וגם כדי שהוא יבין שכדי להיות איתך בקשר הוא צריך לוותר על דברים. בהצלחה!!!

וואו ממש מורכב,לא חשוב מה יהיה תדעי שבע"ה יהיה לך אוצר ביד שזה הבן/בת שלך.

יש לי שאלה.. למה את כל כך מתעקשת על חתונה? את חושבת שילד זה לא מספיק מחויבות ? לא שואלת באופן ביקורתי.. באמת רוצה להבין

קודם כל אם את מאמינה או לא ההיריון הזה לא הגיע לך סתם הכל משמיים יכול להיות שזה מה שיתן לו לקום ולהתמסד ולא לפחד מחתונה ..דבר שני כרגע אין לך הרבה ברירות איתו אז לריב וללחוץ עליו שיתחתן איתך זו לא אופציה תני לו להגיע לפני הלידה ואולי הדברים יזוזו אחרת ברור שזה לא נעים לעבור היריון לבד אבל קיבלת מתנה ותשמחי בה אני מאמינה שברגע שהוא יראה את הילד/ה ויעבור איתך את הלידה שזו חוויה משמעותית ותחזק בניכם את האהבה גם הוא יסתכל על הדברים אחרת ויקים איתך משפחה אבל אל תלחצי ותשחררי בלי לחצים הכל יבוא מעצמו..בהצלחה

נופר אני מתעקשת על חתונה מהסיבה הפשוטה שהוא לא חי בארץ ולא מתכוון לעבור לישראל בשנים הקרובות בגלל העבודה שלו.. לא מוכנה לחיות שם כעקרת בית או לעבוד כלא חוקית בעבודות מזדמנות מאוד קשה לי לשבת בבית ולא לעבוד ולהיות תלויה במישהו מבחינה כלכלית. ותודה על התגובות בנות נעים לדעת שיש מי שמקשיב לך ויכול להיות באמת נטרלי. ניסיתי כמה פעמים לצנן את הקשר אבל הוא לא מרפה ומתעקש לדבר כל יום וגם כשביקשתי שנדבר רק על מה שקשור בהריון ושיפסיק עם השמות חיבה והפגנת אהבה הוא רק הגביר את זה כאילו מפחד מהמרחק ממני...

אושרת את צודקת מאוד ואני מאוד מאמינה שהכל זה מהשם והוא זה שמכוון ונותן את כל מה שמגיע לי. אני פשוט כל הזמן נמצאת בחוסר ביטחון בקשר הזה.. מרגישה שיש בחורות אחרות.

הוא לא מתכוון לחזור לגור בארץ?

לא בשנים הקרובות..

הוא חוקי? יש לו אשרה? למה הוא לא מחתן אותך עם מישהו בשביל לפחות ויזת עבודה.

אם את חוששת שיש בחורות אחרות את חושבת שאם תהיה לך טבעת על האצבע וכתובה הוא לא יהיה עם בחורות אחרות ? מוסד הנישואין היום הוא אך ורק תעודה חתומה כביכול אף אחד לא מבטיח לך שאם תתחתנו החששות שלך יעלמו.. תחשבי על זה אפשר להיות היום בקשר מאוד בריא בלי לחתום על כתובה אם עכשיו את חוששת שיש בחורות גם אחרי זה יהיה לך את אותו חשש זה לא ישתנהץבן אדם לא משתנה בגלל חתונה זו דעתי בהצלחה

כן הוא אזרח אמריקאי.. והוא לא יסכים שאני אתחתן עם מישהו אחר וגם אני לא רוצה. ואני מרגישה שיש בחורות אחרות כי כרגע אנחנו בקשר אהל אנחנו לא מחוייבים אחד לשניה..

מצב מורכב, מצד אחד הריון וילד זו מחוייבות מאוד גדולה מצד שני אי אפשר לכפות על מישהו נישואין.. כי זה רק מתכון לסוף מר עוד יותר.... מהסיפור לא כל כך הסקתי מסקנה שהוא עשה ממך פונדקאית.. היות וניסיתם בזמן שהייתם מאןרסים.. כך קרה שדןוקא כשהלחץ מכל ענין הבאת ילד ירד והתמקדת בלחץ אחר הגיע הריון.. זה משהו שקורה וקורה גם אצל זוגות נשואים שרק כשמרפים מצליחים להיקלט... ההרגשה שלך כנראה נובעת מהיותך בשלב זה של ההריון לבד,בלי יותר מידי תמיכה, לא כפי שציפית שזה יקרה ויראה ובטח כשאת לא יודעת מה צופן העתיד. יכולה להגיד לך שהבאת ילד משותף בלי נישואין יכול להיות דווקא יותר טוב.. ובהמשך תחליטו מה שתחליטו.. יכול להיות שהוא ישנה תמחשבה 180 מעלות, יכול להיות את תביני שאת לא רוצה יותר מזה וטוב לך ככה להקים משפחה, יכול להיות שתחליטו שטוב לכם לגדל ביחד אבל לחיות בנפרד... כלומר כל האופציות פתוחות בפנייך. לגבי מגורים בחול, אחרי הלידה את בכל מקרה עם הילד/ה בבית וכמה שיותר יותר טוב.. לקראת הסוף, כשאת תחליטי שכבר אינך מסוגלת יכול להיות שהסטטוס הזוגי כבר ישתנה ולא תצטרכי בכלל לדאוג לזה.

הקשר איתו טוב לך? כתבת למעלה שכשניסית לצנן את הקשר הוא רק התקרב יותר, אז אולי זאת הדרך? אני הייתי מנסה להתרחק ולא ללחוץ בכלל, ואולי זה מה שיגרום לו לרצות? הרבה גברים מתרחקים כשהם מרגישים שלוחצים עליהם