סיפור הלידה 👼🥰 החלטתי לשתף כאן בסיפור הלידה שלי הראשונה בחיי. ביום שני הלכתי לביקורת בבית החולים עם פתיחה של 2 ומחיקה 70%, והרופא עשה לי סטריפינג ( לא אהבתי בכלל איך הוא התנהל : עשה לפני שהסביר מה בדיוק ולמה הוא רוצה לעשות). באותו הערב התפתח לי חום 37-38. יומיים אחרי זה התחילו לטפטף מיי שפיר והגענו לבית החולים בצהריים עם פתיחה של 2.5 ומחיקה עדין 70%. עד צוות הרפואי בדק אותי והלכנו לאכול כבר היה ערב. בגלל המיים שירדו כבר בקצב מהיר יותר לא שחרורו הביתה. נתנו להיכנס לחדר לידה לקראת שעות הערב המאוחרות. ישר ביקשתי אפידורל כי הצוות ישר חיבר אותי לפיטוצין. הם סירבו בנימוס ואמרו שאין כאב אז למה. בינתיים החלפת משמרות ב23 וצוות חדש מתעקש איתי על אותו הדבר לא נותנים אפידורל ומכפילים לי מינון של פיטוצין. אני מתחילה להרגיש כאבים בהתחלה סבילים ולקראת חצות ממש כואבים. הפתיחה הייתה 7 וכבר מחקה מלאה. התפתח לי החום עד 39.5 והאחיות בשרו לי שאין סיכוי לאפידורל מעכשיו. 3 שעות חיכיתי שהרופאה התורנית תבוא כדי לאשר עירוי של תרופות להורדת החום ( ממש תחושת חוסר אונים נוראית). צוות הרפואי היה דיי אדיש ולא עוזר מלבד לנטר את מצבי להיות על תקן ״יונה״ ביני לבין הרופאה. בסוף קיבלתי אופטלגין ואתמול ודרשתי שיפסיקו מייד את פיטוצין עד שירד לי החום- הפסיקו. משם החום התחיל לרדת והצירים של הגוף ללא תרופות התחילו לעבוד ביעילות. לקראת שעה 2 בלילה הגיעה המיילדת המקסימה שטרם ראיתי באותה המשמרת לילה והתחננתי אליה שתייעץ לי מה לעשות , איך להקל על התהליך. היא עזרה לי מאוד עם תנוחות ונשימות והוראות מתי ואיך לשנות תזוזות, מקלחת חמה, עשתה לי עיסוי גב תחתון ולימדה את בן הזוג להמשיך לעשות את זה עד הלידה, עשתה קומפרסים של מיים חמים לגב ותמכה נפשית המון. אם לא היא אני כבר הייתי מוכנה לדרוש קיסרי כי לא יכלתי לסבול את הכאב. כעבור 4.5 שעות וחתך קטן יצא התינוק המופלא במשקל מעל 3.5 קג. הרגשתי טוב. מפה הדברים שוב התחילו להידרדר, השילייה סירבה לצאת ואחרי שעה לקחו לחדר ניתוח בהרדמה מלאה להוציא אותה באופן ידני. משם יצאתי כמו זומבי: 2 אנטיביוטיקות לשבוע וגם עכשיו, מנות דם כי צנח ההמוגלובין , תרופות להורדת חום ומלא תוספות בקטנה שאי אפשר לזוז בנוח. הייתי בבית החולים שבוע שלם. במחלקה היה נורא, צוות רפואי לא מתחשב בעייפות של היולדות ( צועקים, אפס פרטיות בדיבור עם היולדת, פותחים כל מתגי האור כאילו שיש צורך ובלי לכבות אחרי זה כי ככה נוח להם, שוכחים לסגור וילון ( ולא שאת יכולה לקום כל שניה ולסגור ), בקיצור - גן חיות. ביומיים האחרונים לקחתי מלונית כי הרגשתי שחייבת להתעושש לפני שחוזרים לבית ועושים הכל לבד. יצאתי מבית חולים עם מלא עצות מצוות הרפואי בנוגע לטיפול בתינוק וכבר עכשיו חלק מזה נשבר כמיתוס ולא עובד בשבילנו , אנו מנסים ומגלים דברים בניסוי וטעייה כי כל ילד בא עם ״ספר הוראות משלו״. מאחלת לכולן ללדת תינוקות בריאים מהר ובשלום 🙏

המון מזל טוב מאמי , שתגדלו אותו בנחת!! ❤️ ההתנהלת של בית החולים ממש הזויה בעיניי... באיזה בית חולים ילדת ?

גיבורה ! עברת את זה וזה מאחורייך❣💕 לגבי כל העצות שקיבלת, את תדעי מה טוב לילד שלך, הם תמיד נותנים את ההדרכות שלהם אבל את מרגישה את בילד שלך ואת תדעי בדיוק מה לעשות❣ תגדלי אותו בנחת ושתהיה החלה מהירה! אלופה💗

אני חייבת לדעת באיזה בית חולים מדובר?

איזה בית חולים?

אימאלה בית החולים נשמע איום! העיקר שזה מאחורייך. המון מזל טוב 🧡

איזה בית חולים זה?

כל תקופת ההריון הייתי במעקף בשיבא ולכן ההחלטה הייתה כמעט בלתי נמנעת ללדת שם. חברה שלי אחות מוסמכת והיא בדעה שצוותי לילה וסופש תמיד פחות טובים מצוות ביום רגיל ( כנראה היה אצלי בדיוק כזה מצב). בית החולים עצמו ברמת מכשור מפותח עד מאוד ומוביל בכל מה שקשור ברפואה. לצערי הפן הבין אישי לדעתי שואף לתת רמה לפעמים ( הרבה חוסר אמפתיה, לפעמים אי שמירה על חוקי זכויות המטופל - כמו בהסבר של סטריפינג שעשה לי בלי להסביר קודם, מצבים של לשכוח את ביולדת או פשוט לא להקשיב לה כי זה נשמע להם דרישה לא רפואית מידיי. בגדול, אני מאוד מודה להם שאני חיי ויצאתי בשלום מזה והתינוק בסדר, היו גם אנשים טובים בדרך שם שכן עזרו. האכזבה שלי מהמלון ( יש לי פה מלא מה לומר על רמת השירות שלהם) שמקבלים אותך שם בגישה ״שמחים לראותך אם הכל בסדר, אבל אל תבואי לנו באמצע זמן ניקיון של התינוקיה גם אם יש לתינוק שלך פיפי קקי ואין לך ציוד״. בקורס הנקה קבוצתי במלון עזר לי מאוד כאמא פעם ראשונה להבין מה לעשות: טיפים משתי יועצות הנקה : - לעשות עיסוי שד לפני - לא להגזים עם מריחת קרם על פטמה בהתחלה כי אין תפיסת וואקום טובה לתינוק - לא להעיר אותו משינה לאכול - כמה הנקות, פיפי וקקי צריך להיות ביממה

מזל טוב!!

ואואואו איזה סיפור... הייתי מאושפזת בבית חולים עקב צירים בשבוע 29 ואני כלכך אבל כלכך מבינה על מה את מדברת! היו נכנסים באמצע הלילה פותחים את האור והולכים, מעירים אותנו ב6 בבוקר לעשות לחץ דם ואז אומרים שבכלל לא צריך ולמה אני לא אומרת שעשו לי כבר?! (רק הערת אותי עכשיו אין לי כח לדבר). את אומרת שכואב ורק דוחפים לך משככי כאבים בלי לבדוק ולהתייחס, קיצר מתייחסות אלייך כאילו את בכלא לא בבית חולים. מפחדת מהאישפוז של אחרי הלידה, מקווה שיהיה בסדר! אבל באמת מזל שאת אחרי... בידיים מלאות, בריאה ושלמה! שתדעו רק בריאות אושר ונחתתת❤️🙏🏽

ירדן , בדיוק ככה... אפילו לא רצו להתערב כשאמרתי שהשכנה לחדר שלי שמה מזגן ( הוא היה קרוב אליה מאשר אליי) על חום 30 מעלות עם תינוקת שלה ושלי !!! ואמרתי לאחיות שאני לא מסוגלת לריב איתה אבל זה בניגוד להוראות של משרד הבריאות - לא היה להן מה להגיד על זה , רק סוג של ״מממ״. אני מאחלת לך לחוות רק יחס טוב בלידה ושיעבור בשלום. בכל מקרה, אני הייתי ממש במצב קשה ואשפוז של שבוע בבית חולים ! זה לדעתי לא קורה הרבה אז תפילותיי איתך. במחשבה שניה אולי דולה או חברה אחות מוסמכת זה רעיון טוב שילוו בלידה על מנת להיות חוליה במקשרת בין הצוות הרפואי ליולדת ולסייע ליולדת בתנוחות ונשימות. רק שבאמת קשה לבחור מישהי טובה בלי להכיר ( חובה אגב שיהיה לה רישיון על מנת לקבל סבסוד העלות מקופת החולים אחר כך)

אני פחות מתחברת לכל עניין הדולה. אמא שלי ובעלי איתי ככה שלפחות בזמן הלידה זה מספיק לי.. גם הבנתי שהאחיות בחדרי לידה והרופאים מעולים, הבעיה היא במחלקה עצמה אחרי. מקווה שאני לא אצטרך יותר מיומיים שלושה להיות במחלקה בעזרת השם🙏🏽