חייבת לפרוק ולקבל עצות אני ממש מותשת!!! אני חודשיים אחרי לידה של ילד ראשון עושה הכל בבית מנקה מסדרת מכבסת מבשלת קמה בלילות באמת כל מה שצריך ולא רק שבעלי לא מעריך הוא לא עוזר ולא עושה כלום בבית!!! אנחנו רק רבים בגלל זה וכבר אין לי סבלנות אליו יוצא שכל פעם שאני מבקשת משהו זה נגמר בריב כי התשובה היא תמיד ״לא עכשיו״ ״עוד מעט״ ״אני עייף״ וכל מה שדומה לזה ובמקום לנסות להבין הוא אומר לי אני מביא את הפרנסה הביתה ואת תסדרי אם את רוצה תחליפי אותי כאילו שלפני הלידה אני לא עבדתי ורק הוא עובד אני באה מבית שאבא שלי עושה הכל! והוא בא מבית של אבא פרימיטיבי שלא עושה כלום ומשפיל את אמא שלו כל היום והוא כל הזמן אומר לי ככה אני רגיל די אני מותשת וחסרת כוחות כבר חייבת עצות איך לעבור את זה 😣

צריך סבלנות... אל תוותרי תרגילי לאט לאט ותשבחי אותו על כל דבר הכי קטן וזה יעצים ואולי יקדם משו

אל תוותרי לו..הילד של שניכם הבית של שניכם זוגיות זה ביחד. עושים הכל ביחד..אחרת בשביל מה הוא איתך ומה את איתו ? ואם לא תעצרי את זה עכשיו זה ימשיך ויהיה יותר גרוע תדברי איתי תגידי לי מה שאת חושבת ומרגישה איך שאת חושבת שצריכה להיות החלוקה.

אני מנסה לדבר איתו מלא מלא פעמים הוא מבקש סליחה והכל חוזר להיות בדיוק אותו דבר שוב פעם יום אחר כך

אז תעמידי אותו במקום יותר תגידי לו שאת צריכה את העזרה שלו

תנסי שבוע אחד לא לעשות כלום חוץ מהדאגה לילד תראי איך הוא יתחיל לעזור :)

אני כמה ימים לא עשיתי כלום בבית כדי לראות אולי באמת הוא יעזור והוא בשיא חוצפתו אומר לי את כל היום בבית למה את לא עושה כלום ומה שקורה זה שאני צריכה לסדר את כל הבלאגן שמצטבר 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

תקשיבי בנתיים תעשי מה שאת יכולה את לא יכולה לצפות שהוא יהיה כמו אבא שלך והוא לא יכול לצפות שאת תהיה כמו אמא שלו.שניכם אנשים שונים מההורים .כשתחזרי לעבודה תעשי חלוקת תפקידים בצורה עדינה עד שיתרגל.בעלי גם בא מבית כזה שאמא בבית עושה הכלללל והוא היה מפרנס.אז גם בעלי היה ככה עד שהבין לבד שעם הוא לא יפעיל מכונות כביסה הוא ישאר בלי בגדי עבודה..והיום הוא עוזר בבית מתי שהוא יכול.אני לעולם אבל לעולם לא מבקשת ממנו שיעשה משהו בבית הוא יעשה על דעת עצמו לא עשה נשאר ככה..

המפתח הוא להקשיב. את צריכה להגיע איתו לסיטואציה שבה שניכם רגועים וגם התינוק ולעשות הסכם של השיחה- לא צועקים, לא נכנסים אחד לשני לדברים ,גם אם הוא מדבר שטויות תקשיבי לו עד הסוף והוא צריך להקשיב לך עד הסוף. אחר כך אפשר להתחיל תוכנית אפילו מהדברים הכי קטנים כמו לזרוק את הזבל או לפנות הכביסה למקום, שיקח על עצמו שני תפקידים קטנים בהתחלה וכל פעם שיעשה אותם תחמיאי לו בלי סוף ותפרגני לו והכי חשוב בזמן כעס לא מדברים! מחכים שירגע.

דורין אלופה

זה לוקח זמן גם בעלי היה ככה בהתחלה פשוט לא מודע לכל הבלגן סביבו כי הוא חי מאז,ומעולם בבית מבולגן ואני חיה בבית מסודר ממש... אבל הוא צריך להיות עם נכונות.. להתחיל מדברים קטנים של להיות שעה ביום עם הילד לקלח אותו לקחת את הזבל... לאט לאט לתת לו את סמכות הכלים... אבל שוב חייבת להיות נכונות מצידו ולא הייתי מקבלת את המשפט של את כל היום בבית כי זה שקר גס שזו חופשה זו ממש לא חופשה משאירה את הבית כמו שהוא ולא מבשלת שום דבר ושיתמודד אם הוא ימשיך עם האנטי. ושתדעי שזה תהליך ואם תרדי עלי תחזרי אחורה תמיד לתת לו חיזוקים ולהחמיא כשהוא כן עושה