היי אהובות, מישהי משתמשת/השתמשה בבראון (מכשיר הלייזר) בזמן ההיריון? במכון רגיל אומרים שמותר לעשות עם המכשירים שלהם כי זה לא חודר מעבר לרקמה אחת של העור. לגבי הבראון אני לא יודעת, אשמח למענה🫶🏻

פוסט פריקה בלבד לא מחפשת עצות למהאני מרגישה רע? 1. עייפות - מאז ומתמיד כשלא עשיתי משהו בזמן או כמו שצריך קראו לי עצלנית. אבל אני גמורה, ואין לי כוח לכלום. ואני מרגישה שזה או להשקיע אנרגיה בפאקינג לנשום או לקום ולעשות דברים. 2. נראות- אני לא נראית טוב. אני נפוחה, אני חיוורת, מיובשת, העור שלי חסר חיים, אני שעירה במקומות שלא ידעתי שצומח שם שיער, סימני מתיחה שישארו שם לנצח נצחים ויזכירו לי איזו גנטיקה דפוקה יש לי 3. ״בדיחות״ - די, זה לא מצחיק. לשאול אם המלטתי כבר זה לא מצחיק. קודם כל כי זה מוזיל את התהליך המטורף של לידה ודבר שני אני לא פרה. שזה לוקח אותי לסעיף 2 שאני מרגישה כמו פרה 4. מוגבלות - יש מוגבלות בתנועה וזה חוסר אונים מטורף. לא להתכופף, לא לשבת קדימה, לא לאכול ולרכון, לא לראות את הרגליים שלי. אני מוגבלת ואני מרגישה חרא שבשביל להרים גומיה אני צריכה עזרה 5. רעשי רקע - די די די. תסתמו את הפה שלכם כבר!! אני באמת חושבת שבכלא נווה תרצה יושבות נשים על מעשים שעשו אחרי שאמרו להם משהו בהריון. לא יכולה לסבול את זה!! יש לי תכנית מסויימת, שאלתם אותי לגביה אחלה סתמו. לא שאלתי את דעתכם, לא שאלתי אם אני אצליח ללדת בלי אפידורל, לא שאלתי כמה יכאב לי, לא שאלתי אם לדעתכם יילך לי או לא. ואנשים חייבים להפסיק לערער אנשים אחרים זה מזעזע 6. עוד רעשי רקע - ״אה עכשיו את עייפה? חכי״ כן. אני מחכה. אני גמורה ורע לי אבל אני באמת מחכה לפגוש את התינוק שלי, ואני מחכה להתעורר בלילות ולהיות שם בשבילו, ואני מחכה לגיל שנתיים הנורא, ואני מחכה לגיל ההתבגרות. אני באמת מחכה. אם כל כך רע לכם עם הילדים שלכם למה אתם מגדלים אותם? אה, כי זה לא כזה רע נכון? אז למה לעזאזל שמישהו ינסה לערער אותי ולגרום לי לחשוב שלגדל ילד זה אוי ואבוי? תסמכו עליי אני אגלה לבד כמה גזים ושיניים זה קשה אבל אני אמשיך לחייך ולהיות מאושרת כי יש לי משפחה משלי ואם המשפחה שלכם לא מאושרת תפסיקו לנסות להשליך את זה עליי. אני הייתי ממש בסדר עד שאנשים התחילו לדבר ואז? עכשיו אני צריכה לעבוד על לא הקשיב 7. פחד מהלא נודע - אין לי מושג מה הולך להיות, אין לי מושג מתי אני אלד, איך אני אלד, איך יהיו החיים עם ילד, איך תהיה הזוגיות שלנו, אני לא יודעת. כלום. וזה מפחיד אותי 8. פחד מלאבד את עצמי - לא רוצה להיות אמא שהיא שפוטה של הילד שלה, לא רוצה להרגיש מצפון שאני יוצאת לקפה או לאימון, אני רוצה לשמור על השפיות שלי, רוצה חיים בריאים ושמחים ולאהוב את הילדים שלי הכי בעולם אבל עדיין לשים את עצמי במקום חשוב. לטפח את עצמי (מה שאני לא עושה כרגע) ולדאוג לעשות מה שאני אוהבת 9. אני עדיין באבל. אני מתגעגעת לאבא כל יום יותר ויותר, הכאב הזה אוכל אותי ושובר אותי.. ואין. שום. דבר. לעשות. עם. זה.

היי בנות , אני שבוע 28+4 ולא עשיתי עדיין העמסת סוכר אני יכולה עדיין לעשות השבוע או שזה נאוחר מדי ?