אמא בפעם הראשונה לתינוק בן כמעט חודשיים, לא מצליחה להתמודד עם התפנית בחיים, עם הבכי שלו שלפעמים פשוט לא נגמר.. עם הריחוק מבעלי שנוצר פתאום שהכל סביב הילד. אני מאוהבת בו לגמרי אבל הימים עוברים לי ככ לאט וככ קשה לי.. חמתי ואמא שלי עובדות משרה מלאה ואין מי שיעזור לי עד שבעלי חוזר מהעבודה.. ככ מתסכל..

חיבוקים חמים אהובה יקרה! כל כך מבינה אותך. ככה בדיוק היה לי. לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי. לאט לאט הבכי מתאזן והריחוק נעלם. ודברים מתחילים להסתדר! ❤❤❤

אהובה ויקרה... את נמצאת בקושי עצום. לידה ראשונה ללא יזרה פיזית ונפשית זה קשה מנשוא מכל כך הרבה בחינות. אין לך מה להתנצל. זה תק הסתגלות מאוד קשה ותני לעצמך כמה סמן שאת צריכה. בעלך חייב להבין את הסיטואציה . הקרבת את הגוף שלך 10 חודשים ילדת עברת חויה שהיא בין חיים למוות. את בהקרבה של כל כולך לילד המשותף שלכם. את צריכה לקבל את היחס האהבה וההכלה הכי גדולים. כמובן שיש מקום גם לקושי של בעלך ולהסתגלות למצב החדש. אני ממליצה לך למצוא כן אפשאיות להעזר גם אם זה בתשלום. והכי חשוב לשתף ולדבר בלי חשבון. לבכות ולהיות הכי מאפשרת וסלחנית עם עצמך את גיבורה ואסור שתהייה טיפת אשמה בליבך. עם הסמן כל שבוע שיעבור את תתחזקי פיסית ונפשית. התינוק יגדל והטיפול בו יהייה הרבה יותר קל. והוא יתן מרווחיי שינה יותר גדולים בין האכלה להאכלה. חובנ עלייך לבקש עזרה. זה מצב מאוד מורכב ללא עזרה . שמרי על עצמך את הכי חשובה בבית שאת לא במיטביך גם בעלך וגם התינוק יפגעו מכך מיד. בהצלחה .

זה לגיטימי אהובה באמת זה לא קל אבל תדעי שזה חולף רק ההתחלה מאוד קשה תנסי ליצור לך איזשהו דברים במהלך היום שיעזרו לך נגיד לצאת קצת.לפנק את עצמך במשהו.לדבר עם חברה.צכף הוא קצת יגדל.תתחילי להסתובב הכל י חי סוג לעצמו.זה תקופה שחולפת

מבינה אותך מאוד! אשתף שגם אני ילדתי לפני 4 חודשים לידה ראשונה, ועד עכשיו קשה לי מאוד להתרגל למצב החדש .... עם זאת אני מאוהבת בה, מכורה אלייה קשות! אבל אין ספק שהחיים מקבלים תפנית ומשתנים ללא היכר. מה שכן אני יודעת שזה תקופה ואני בטוחה שעם הזמן זה משתפר ונהיה קל יותר.... עוזר לי מאוד באופן אישי לצאת לקפה עם חברות, לטייל, להתאוורר🛍זה נותן לי להרגיש שוב אני ומה הייתי לפני... הכל עניין של גישה ותנסי לעשות מה שעושה לך טוב כמה שיותר! זה עוזר להעביר את הימים הלא פשוטים לפעמים 😅