השקט הזה של הלילה שכולם ישנים... הולכת לכסות את הילדים. האחת עם רגל על הקיר, השניה מרוחה על הדופן של המיטה, השלישי מחבק חזק את הדובי, הרביעי בכלל עם הראש בצד השני של המיטה, והחמישי.... אוח החמישי... לא נותן לאמא לישון. בועט בבטן, זז, רוצה לצאת או להישאר עוד... בנתיים אין שום סימן. מחכה כבר שתצא מתוקי, כי כבר באמת שמיציתי. עייפתי מרוב כבדות. מרוב צרבות, בחילות. נדנודי לילה של סוף חודש נובמבר 2019. בהחלט מרגיש לי כמו טירונות בצבא, למרות שלא הייתי. הספירה לאחור החלה. שבוע 36. אה, ואיך שכחתי את השישי?! השישי נוחר בחדר... הוא כבר ילד גדול, בן 32 ורק אני בשקט שלי בפורטי. מחכה להירדם כי לא יכולה. לפחות פה יש מזדהות או שכולן ישנות?

יש ! מה לא ניסיתי כדי להירדם אוף, שבעלי יקום לעבודה בבוקר אני ארדם בדוק

מסכנה חח

אבל יפה לך 5 ילדים בלי עין הרע

מהמם את כותבת♡

חמודה שאת

תודה בנות דנדוש, בבריאות איתנה לכולנו 💞