פורקת שבוע 37 רבתי עם בעלי פיצוצים כבר יומיים שאנחנו לא מדברים אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת יותר לא לתמוך לא להבין ולא להכיל בוכה וכבר לא יכולה עוד מיואשת אנחנו גרים רחוק מההורים ואף אחד לא יודע במשפחה על הריב שלנו מרגישה כל כך לבד

אתם הולכים להביא חיים משותפים לעולם. תתכוננו לזה ותתרגשו מזה יחד. תמיד ישנם רגעי משבר אך לא להתייאש. שתפי חברה טובה אל תשארי עם התחושות האלה לבד

מרסל תודה אבל אין לי את מי לשתף

אסתר אין עם מי לדבר הבנאדם שקוע בתוך עצמו מרגישה שנמאס לי

מכירה את התחושה, הייתי במקום הזה ממש השבוע. אני לא חושבת שזה נעשה מכוונה רעה אצלם אלא ממקום של חוסר מודעות וחוסר הבנה, ומהרצון שלנו שיבינו ויכילו והציפייה שיקראו אותנו. אני באתי אליו באיזה ערב רגוע ופשוט ישבתי לדבר איתו שיחה הכי פתוחה שיש, שבא שפכתי את כל מה שמפריע לי בהתנהלות שלו בזמן האחרון. הוא לא הגיב לי אלא רק הקשיב והלכנו לישון בתחושה לא נעימה. קמתי בבוקר לממש שינוי אווירה, הוא ממש מתאמץ עכשיו ומנסה להיות שם כמה שיותר ולהקשיב ולתמוך. לפעמים רק צריך לבוא ולדבר פתוח וגלוי, בלי ריב ובלי כעסים, אלא פשוט לשתף מהלב במה שמרגישים ולקוות שהצד השני יבין אותנו.

יש לו בנוסף יומולדת השבוע ואירגנתי לו מסיבת הפתעה עם חברים והכל בא לי פשוט לבטל הכל וללכת לישון שאולי מחר אקום בגישה חיובית יותר הוא אפילו לא חזר הביתה עדיין ובטח כשהוא יגיע אני כבר אשן מרגישה ככ מותשת כל ההריון הזה גומר עליי אין לי כוחות להתמודד עם שומדבר ובטח שלא להבין את המצבי רוח שלו