חמתי!!! צריכה את עזרתכן 😞 בסך הכל עד לקראת סוף ההריון הכל היה אחלה באמת אישה עם לב רחב אבל מחודש 9 היא ההתהפכה עלי נהייתה קנאית אלי פתאום הריון זה לא מחלה פתאום באה בטענות לבעלי למה הוא עוזר לי כל כך הרבה שלא צריך לפנק אותי אני בסך הכל בהריון . עד לפה בסדר ספגתי התעלמתי לא נכנסת איתה לפינות שלא צריך. טוב מגיע השלב של הלידה בעלי ואמא שלי איתי בחדר והיא רוצה להיכנס גם עם גיסתי למרות שכבר אמרתי לה לפני הלידה שזה דבר אינטימי ופרטי שלי רוצה רק את בעלי ואמא היא קיבלה ואמרה שהיא בכלל לא רוצה להיות בלידה שלי וזה מגעיל אותה. הקיצור התחרטה החליטה שרוצה להיכנס עברה את האחות בכניסה ונכנסה היא וגיסתי בסדר אני לא יגרש אותן אבל מרגישה ממש לא נוח ואני יודעת שמותר רק 2 מלווים אז המיילדת (המקסימה שלי! ) העיפה אותן מהחדר תוך 3 דקות וזה היה מושלם. יופי טופי ילדתי לקראת 12 בלילה אין ביקורים בעלי שלח לחמתי תמונות של הנכד החדש (נכד שלישי שלה) נכנסת להתקף קינאה קל כי אמא שלי שם. בסדר מתעלמת שוב אין למה להיכנס לפינה שאי אפשר לצאת ממנה. אבל מאז עד היום עבר חודש היא לא מפסיקה לעקוץ ולקנא ולהגיד לי שהיא עברה לידות יותר קשות כי לא לקחה אפידורל ונתפלת אלי בלי סוף בעלי רואה את זה וכל פעם מחדש אומר לי תודה שאני לא מגיבה ופשוט מתעלמת כי אמא שלו נפגעת מהר. לפני יומיים היא התחילה לצאת עלי בנוגע להחלטה שאני **ובעלי** קיבלנו ביחד ועניתי לה "הכל בסדר אין לך מה לדאוג" התחילה לצעוק עלי שאני מזלזלת בה ומאז לא מדברת איתה.  עכשיו השאלה היא כזאת. בעלי מצד אחד יודע מול מה אני צריכה להתמודד ולא כועס עלי מצד שני אומר שאם אני יתנצל יתן לה טיפה יחס מיוחד יותר היא תרד לי מהגב.  ואני ממש לא רוצה להתנצל בפניה כי אין על מה להתנצל ומצד שני זה לא יסתדר אם אני לא יתנצל בפניה (ובטח לא לתת לה יחס מיוחד היא חמתי וזה המקום שלה ולא יותר מזה היא לא צריכה לנסות לתפוס את המקום של אמא שלי כי היא לא אמא שלי נקודה)  אני רואה שזה כן מציק לבעלי והוא מקסים ואומר לי שאני במקום הראשון שלו ומה שאני יחליט זה בסדר אבל זה מפריע לו שאמא שלו פגועה  מה עושים????

ואי הכי מבינה אותך !! זה דבר אם לא הכי מעצבן .. אבל הייתי עושה את זה רק למען בעלי בפרט שאני אומרת שהוא מקסים ומהין אותך וככה או ככה הוא איתך

שאת אומרת*

ומבין אותך^

אוף כל כך לא בא לי להתנצל אין לי בעיה לדבר ללבן את העיניינים אבל לא מגיע לה את ההתנצלות שלי

סליחה כן אבל בעלך צריך להעמיד אותה במקום, את ממש לא חייבת לבקש ממנה סליחה אין לך על מה והיא חיה בסרט. הבעל צריך לשים את אשתו לפני כ ו ל ם! את זו שתחיי לצדו עד 120 לא היא.

אולי לא הייתי מתנצלת, אבל הייתי מתעלמת מזה ומעבירה הלאה כאילו הכל כרגיל רק בשביל בעלי

עם כל הכבוד והאהבה לבעלי, היא נכנסה לחדר הלידה?!?! על שם מה ולמה?!?! זה אינטימי ושלך. את צריכה לקבל פרס נובל על כך ששתקת באותו הרגע. אני לא חושבת שאת צריכה לדבר/להתעצבן/לומר משהו. אין לך משהו להתנצל עליו. החוצפה עוברת כל גבול, במיוחד במקרה שלה. איך נאמר בחלף עם הרוח? "מחר יום חדש" תתני לזמן לחלוף קצת, הרוחות ירגעו, ואולי גם חמתך, קצת 🙏 לצערנו הרב, היא תמיד תהיה האמא של הגבר שאנחנו אוהבות. זו הסיבה שאנחנו שותקות ומעבירות הלאה. אני מאמינה שלכל אחת יש את הגבול שלה. ביום שהיא תעבור את שלך, את תדעי. תנסי להשכיח את זה מראשך, זה הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו. תתרכזי בבעלך ובתינוק שלכם.

לא הייתי מתנצלת על כלום. כן הייתי יוזמת שיחה מפאת גילה והעובדה שהיא חמתי ומנסה להבין מה קרה שהיא התהפכה עלייך ככה. שבעלך יהיה בשיחה.

אני גם חושבת כמו tamar

את ממש לא צריכה להתנצל . הוד מעלתה הץפרצה לחדר לידה ***שלך**** בזמן שידעה שאת לא מעוניינת שהיא תיכנס ועוד עם מלווה . אשרייך ששתקת באותו רגע . היא זו שצריכה להתנצל בפנייך . תתפסי אותה לשיחה כן כדי שהיא תסביר לך למה התהפכה עלייך.