פורקת נמאס לי, אני עם שיליית פתח, חזרתי לאשפוז פעם רביעית תוך חודש וחצי בעקבות דימומים קשים מאוד! יש לי עוד חודשיים ללידה, כל כמה זמן מופיע דימום שמחייב אשפוז, יש לי ילדה קטנה בבית שלא מבינה לאן אמא נעלמת כל פעם לכמה ימים, קשה לי וכואב לי שאני לא איתה ורואה אותה. אני לא מפסיקה לבכות. קשה לי ממש!

וועליה זה לא פשוט ...אל דאגה זה יעבור העיקר שהכל יעבור בשלום והכל יהיה מאחוריך

תהיי חזקה ❤️

אשפוז זה קשה ללא ספק, אך להיות במעקב צמוד מביא תחושת ביטחון ויותר מידע כל יום מה קורה עם העובר ואיתך. עושים ברמה יומית מוניטור ואולטרסאונד אם צריך בדיקות דם- כל מה שבבית את לא יכולה לעשות. העיקר בריאות העובר ושלך. ההבנה שהמצב זמני גם אם הוא לחודשיים זה עוזר, הרי תמיד יכול להיות יותר גרוע... ישנן נשים הרון שמאושפזות משבוע יותר מוקדם. באשפוז גם נכים מעבודות הבית, מהליכה ממושכת. מכירה בנות שבאשפוז התחילו לסרוג לתינוק, סיימו ספרים שאף פעם לא היה להן זמן פנוי לקרוא, ראו אין ספור סדרות וסרטים, ועוד. חבל אם לא תצליחי להוריד מהבאסה ומהבכי על זה שאת מאושפזת, לטובתך ולטובת המשפחה שלך ( בטוחה שאיך שאת מקרינה את זה החוצה משפיע על הילדה שלך ושאר המשפחה.

באיזה שבוע את?

שבוע 32

rose צודקת לגמרי. האשפוז הוא קשה מאוד נפשית אבל מנסה להיות אופטימית ולחשוב קדימה. תודה בנות.

זה יעבור מאמי אל דאגה הכי חשוב בידיים מלאות ובזמן.