התחתנתי בגיל קרוב ל 40 בעלי בן אדם טוב, יש לו כוונות טובות אבל רוב הזמן הוא ממש קשה, בן היתר כי קשה לו. אהבה גדולה אף פעם לא היתה בנינו אבל כן סה"כ מסתדרים... אחרי שנים של טיפולים נולד לנו ילד מקסים ואני כמובן כבר הייתי רוצה עוד, אבל מצד שני אני מרגישה כל כך לבד כל ה "עומס" של גידול הילד לגמרי עלי... העבודה שלי כמובן נפגעת כי אין לי יכולת לעבוד 9 שעות ביום כנדרש לא ישנתי כבר שנה וכבר שכחתי איך זה לצאת עם חברות או לבלות בערבים בעלי לא יוזם כלום!! לא דייט, לא נופש, לא חו"ל... וכשאני מנסה ליזום הוא לרוב מבטל אותי בזלזול זה ממש לא החיי נישואין שחלמתי עליהם ומצד שני בצורה מובהקת, אם נחליט להיפרד אין שום סיכוי בעולם שאני נכנסת שוב לזוגיות - את בעלי הכרתי אחרי 10 שנים קשות של רווקות, אני יודעת מה יש בחוץ וזה באמת לא יותר טוב אין לי הרבה מה ללכת לטיפול זוגי - ניסינו אבל בעיקר יש לו פשוט אופי מאוד מאוד קשה, ידעתי את זה כבר לפני שהתחתנו, היו לי המון ספקות אבל בעיקר כבר הייתי לחוצה להקים משפחה. אני 100% בטוחה שיש לו קצת בעיות, שהוא על הספקטרום ואף פעם לא אובחן יש לו לא מעט הפרעות, כל הזמן מאוד שלילי, כשמשהו מפריע לו הוא לא מסוגל לשחרר, כל דבר מפריע לו, כל דבר מעצבן אותו וכבר מגיע למצב שהוא ממש מתיש אותי והוא אפילו לא מבין למה.. לא יודעת מה אני מנסה להשיג פה בפוסט, אולי עיצה, אולי הזדהות, אולי סתם לפרוק אבל אם למישהי יש מחשבה מעניינת אשמח לשמוע

היי בנות, אני בחודש שישי להריון הראשון התחלתי לפני שלושה חודשים עבודה המנהל שלי(על אף שהוא לא המנהל שלי בחוזה, הוא מנהל שלי בפועל) לא מפסיק לעשות לי גזלייטינג, התעמרות, מפיל עלי אינסוף עבודה ופשוט לגמור לי את הצורה- ואני מנהלת בתפקידי! אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות, מישהי התמודדה עם זה? שמירת הריון?? מה עושים???

היי בנות צריכה התייעצות ממש מפחדת לא להסתדר.. נכנסתי להריון לא מתוכנן אני צעירה והבן זוג לא תמך נפרדנו היה סיפור ממש מלוכלך אחרי תקופה הבין שלא יצא בסדר וההתנהגות שלו לא הייתה תקינה אמר שיעזור לי בהוצאות והכל יהיה בסדר לא רציתי כסף ממנו אבל הבנתי שיהיה לי קשה ואני לא רוצה להישאר בלי אגורה ואם כבר הוא לא לוקח אחריות אז שיקל עליי עם ההוצאות…אחי דיבר איתו כבר במרץ שיתארגן על עצמו מבחינת כסף והוא אמר שבטח והוא יעביר באפריל הוא לא דיבר כלום ואמרתי אני לא אלחץ עליו אתן לו עוד שבועיים שלוש..ושוב אמר שבראשון לחודש הוא יעביר לי ויעדכן אותי וכלום הבן אדם אפילו לא מעדכן שהוא לא מתכוון לעזור לי גם בזה אני לא בונה עליו אבל סיכמנו שזה יהיה ככה זה אפילו לא הולך להיות קבוע על בסיס חודשי זה נטו להוצאות הראשוניות ושימשיך בחיים שלו כמו שהוא רוצה. הוצאתי את כל החסכונות שלי אבל יודעת שלא יספיק לדבר איתו שוב לנסות או שפשוט לוותר? אם אהיה לבד בהוצאות זה יספיק לי לקניות ראשוניות של לפני הלידה ויוצא שאני אשאר בלי כלום כבר בלידה..