קצת לפרוק היי בנות, אני עם בן זוגי 8 שנים ביחד ויש לנו ילד בן שנה. עברנו הרבה פרידות וכל פעם חזרנו. בשנה אחרונה היו הרבה רגעים טובים לצד הלא טובים. הוא הפף להיות בן אדם עצבני, אין לו כוח לעשות שום דבר שמח כמו טיול ספונטני או כל דבר אחר שלא חייב כסף, כי פשוט המצב הכלכלי קשה כרגע, כל דבר מעצבן אותו, יכול לא לדבר איתי שבועיים שזה ממש מעצבן אותי. אני בן אדם מאוד שמח וזורם ורואה רק את הצד הטוב אבל כבר די, אין לי יותר כוחות להתמודד עם האופי הקשה שלו. לאחרונה עובר לי הרבה מחשבות בראש שכבר עדיף להיות לבד, להתמודד עם הקושי של החיים אבל להיות מאושרת מאשר לחזור לבית שלא כיף לי בו. לא ככה ראיתי את המשפחה שלי...... אני גם לא משתפת אף אחד, לא חברות ולא משפחה פשוט לא רוצה שיחשבו שלא טוב לי בחיים. הוא כן בן אדם טוב אבל כנראה שהשקפת עולם שלנו השתנו לחלוטין בשנים האלה. קשה לי לחשוב איך אצליח לבד עם הילד, שכירות, גן ובכלל כל הדברים שהינו עושים ביחד אבל מצד שני אני ממש בלי מצבי רוח ולא רואה את עצמי חיה איתו עוד הרבה זמן. אם לא עכשיו זה בטח יקרה בהמשך. אשמח שבנות שעברו פרידה עם תינוק יגידו איך הן עברו את זה וכל ההתמודדות. הצד הזה פשוט קשה לי לעשות אבל חייבת לשנות משהו בחיים האלה

מאמוש אני מגדלת 2 ילדים לבד ועובדת במשכורת שלא מגיעה ל2000שקל והכל בסדר ...את יכולה להרגע...יש לך אופציה לקבל סיוע בשכר דירה והנחות בגן ולתבוע מזונות עכשיו אני בהריון עם הילד ה3 ואני מבטיחה לך שאין כמו השקט הנפשי

לדעתי קודם לשבת ולדבר איתו להסביר לו מה את מרגישה, יכול להיות שהוא מתנהג ככה בגלל שהוא בלחץ לפרנס ומנסה לרצות אותך ואם תשתפי אותו אולי הוא ישתנה. שווה לנסות ולעבוד על היחסים בניכם. בהצלחה אהובה

הבעיה שאין עם מי לדבר, הוא כל פעם מאשים אותי בהכל, בחיים בשני האלה לא ביקש סליחה אפילו לא פעם אחת. כל פעם זה פשוט נשכח ועבר והכל בסדר. וכבר קשה לי להתמודג עם זה, למה אני צריכה בדיוק להתמודד ולחיות עם הבן אדם שרק יודע להפיל הכל עליי ולא לקחת אחריות על ההתנהגות שלו. הוא חושב שהוא צודק תמיד וזה קשה לי.... כל שיחה שלנו מובילה או שלהמשך הריב או שפשוט אני מוותרת והכל נגמר

אני גם מרגישה סוג של השפלה שבלילה הוא מנסה לגעת בי ודוחף את הידיים שלו, ברור לאן... ואז שקם בבוקר ממשיך לא לדבר איתי. אני באותם רגעים מרגישה כמו סמרטוט

ממי אם את מחליטה להתגרש אז לפני שאת מדברת איתו תפני לעורך דין לגבי המזונות. אחכ תשבי איתו לשיחה ותביהירי לו את המצב. ואת הרצונות שלך. אל תשארי בחיים של סבל אבל תנסי להיערך כמה שיותר מבחינה כלכלית.

נשמה יקרה, לפעמים אחרי ילד ראשון יכול להגיע סוג של משבר ביחסים זה משהו שקורה.. אני בטוחה שאת פגועה ושיש לך את כל הסיבות לכך.. תזכרי שהגבר שמולך זה גבר שאת איתו הרבה שנים ושהיו לכם תקופות יפות .. לדעתי בלי לנסות לקבל עזרה מבחוץ מאיש מקצוע או מישהו שבעלך יכול לקבל ממנו את הדברים, חבל לחשוב על פרידה. פרידה זה משהו שתמיד אפשרי.. ואין לך במה להתבייש כולנו עוברות תקופות פחות טובות עם הבן זוג זה נפוץ ולפעמים כמו שזה בא ככה זה הולך..