מרגישה שבעלי כבר לא אוהב אותי אפילו מרגישה רגשות שנאה כלפיי אני חודש וחצי אחרי לידה, אני ובעלי לא מסתדרים מאז שילדתי, אני כל הזמן בעצבים או בוכה מעט מאוד יש לי מצב רוח מרומם. קשה לי מהכי אני מניקה כל היום נעזרת בתמ״ל פעם פעמיים ביום רק כשיש לי כאבים בלתי נסבלים בשדיים קשה לי מאוד בהנקה אבל לא מוותרת. בעלי כל יום מתלונן שאין לי סדר ושאני לא מספיקה כלום או כי אני עייפה שפוכה, שלא נדבר על זוגיות ויחסי מין הוא לא מתקרב אליי ולא מראה נכונות אפילו וכשאני שואלת אותו מה נסגר הוא טוען שבגלל שאני עייפה הוא מבקש (אין לי חשק למין מאז הלידה אבל לא רוצה לוותר אולי בגלל שחודשים לא קיימנו יחסים מרגישה כך) אנחנו רבים הרבה ועכשיו זה היה השיא חזר מעבודה מאוחר ביקשתי שיקנה דברים שחסרים לבית. היה חסר תמל לתינוקת ביקשתי מגיסי לקנות לי ב9 בערב בעלי אמר לי לא צריך אני אקנה כשאסיים לעבוד ואכן הלך לקנות ולא מצא את מה שאני רוצה משהו לכאבי בטן לתינוקת. הסתובב בעיר ולא מצא וכשחזר הביתה מצא שהדלת נעולה לא בכוונה נכנסתי להתקלח אחרי שהרדמתי את הבת שלי ושכחתי שהדלת נעולה צלצל 3 פעמים לא שמעתי מהמקלחת וכשיצאתי שמעתי את הטלפון ונזכרתי שהדלת נעולה פתחתי הוא קלל לא אותי בכללי וצעק עליי ואמר לי כנסי לחדר כי אני לא סובל לראות את הפרצוף שלך. ממש נפגעתי ממנו אני גם כך בדיכאון אין לי זמן לעצמי חסר הכלה והבנה בקושי מספיקה לאכול ולעשות מקלחת משתדלת לנקות לבשל ולעשות הכל והוא לא מעריך להפך בא בטענות כל הזמן. אני לא יודעת מה לעשות מרגישה שהוא שונא אותי וממש פגועה

לא מבינה מה הקשר אבל למה הכל בסדר? אני יכולה להבין שיש קושי, שקשה לקבל את המצב החדש, שעייפים, שהסבלנות מתקצרת. יחד עם זאת מגיע גם אושר גדול ורגעים טובים, זה לא אומר שתמיד רבים. ולהגיד את המשפט שאמר.. כמו שאמרת זה השיא!!! ״כנסי לחדר?״ חוצפן.... גועל נפש. סלחי לי... פתחי עמוד שדרה. קומי בבוקר לפני הילד כמה שאפשר תטפחי את עצמך שתי קפה תהני מהזמן שלך עם כל הקושי לכל שאת אמא טרייה וזכית באוצר. את יודעת איך בעלך התייחס אלייך לפני, זו תקופה שהוא צריך להיות שם יותר מהכל ולא להקשות. לדבר בצורה שאת מתארת לא מתקבלת על הדעת בשום שלב. תקבלי ביטחון ותלכי ראש מורם, גבר דורך רק שהוא חושב שיש לו שהוא יכול לדרוך, אל תשתקי לאף אחד שמזלזל בך. יחס גורר יחס יקירתי ... שיתקדם. פעם הבאה שיכנס הוא לחדר.

יש לי אפס סבלנות לגבר שמדבר ככה לאישתו. כן הייתי מנסה לחשוב מה אני עושה בשביל הזוגיות. אגב, רק אומרת שאני דיממתי חודשיים אחרי הלידה ועשינו סקס רק אחרי חודשיים ומשו מהפחד. הוא צריך להבין. מה את אמורה להספיק בבית שאת לא מספיקה? הוא מוזמן לסדר ולבשל בעצמו בכל מקרה אתם צריכים לנהל שיחה על מה שמפריע אבל את צריכה להבין שזההלא תקין הדיבור שלו אלייך ובקשר להנקה - תמרחי על הפטמות שמן קוקוס... אני הייתי מתה רק מהמגע של החולצה על הפטמות. תשתדלי לשאוב ולא לשלב תמל. והבית? יחכה ;) כרגע את והמשפחה שלך זה מה שחשוב..

דבר ראשון אל תתני לאף אחד לדבר אלייך ככה אין לו שום זכות לזלזל בך במיוחד שאת רק חודש וחצי אחרי לידה. 1. לגבי הסקס לא יקרה לו כלום שילך לעשות קצת ביד אם ממש לחוץ לו כל אישה לוקח לה זמן אחר לחזור לעצמה אחרי לידה והוא צריך להבין את זה את לא רובוט את בנאדם חי ובשביל סקס צריך שניים ואת לא שם רק בשביל לרצות אותו. אני ובעלי לא עשינו סקס כמעט חצי שנה 3 חודשים לפני הלידה ו 3 אחרי וזה ממש לא שינה כלום ביחסים שלנו. 2. הנקה זה קשה במיוחד בהתחלה ואת צריכה לנוח כמה שיותר ולישון עם הילד במהלך היום כמה שיותר וממש לא לסדר את הבית אם מפריע לו שהבית לא מסודר שיקום ויסדר וזה משהו שאת צריכה להבהיר לו ולוודא שהוא הבין. אני אישית עשיתי שיחה עם בעלי והסברתי לו שאני לא עקרת בית ואני לא מתכוונת לקרוע את עצמי כל יום אם מפריע לו משהו הוא קם ועושה את זה לבד. בכללי המסכנה היא תקשורת את עם דיכאון אחרי לידה לכולן זה קורה(ברמות שונות) תשבי איתו תסבירי לו מה את מרגישה תבקשי שהוא יסביר לך מאיפה מגיעה הכעס שלו. יכולה להגיד לך שתקשורת בין בני זוג פותרת כמעט את כל הבעיות.

תודה בנות..דנדוש יכול להיות שאני מפתחת דכאון לאחרונה אין חשק לכלום ובוכה הרבה בלי סיבה ומרגישה רע.. דנצ׳ בעלי בדכ לא מדבר כך ואני ממש לא מהסוג שנכנס לחדר חחח יש לי אופי חזק והוא לא ינהל אותי, וממש לא נכנסתי לחדר😏 מה שכן הדיבור שלו פגע בי חוסר ההבנה וההכלה שלו פוגע בי. פנונה אני מטופחת כל הזמן, תמיד עושה פן חזרתי לעצמי לפני הלידה, מריחה טוב מאופרת אבל זה לא עוזר אני לא רואה שהוא יוזם ואני לא מתכוונת ליזום מחכה וזה מחרפן אותי שהוא לא מתקרב.

אני אחרי הלידה הייתי בדיכאון קל ... וכדי שהוא לא התפתח קמתי בבוקר טיפחתי את עצמי איפור פן התלבשתי יפה כמה שאפשר אחרי לידה הגוף לא אותו דבר .. ביקשתי מבעלי שיקח חופש מהעבודה וכל יום בשבוע יצאנו למסעדה .. לטייל עם העגלה זה ממש עזר לי

תראי אני אחרי הלידה דיממתי משהו כמו 3 חודשים ולא שכבנו 4 וחצי חודשים בערך וגם זה בפחד.. להגיד לך שהרגשתי עם זה סבבה שכל כך הרבה זמן לא עשינו כחום? לא. אבל בעלי אמר לי שמבחינתו לחכות שנה והוא יסתדר לבד אם צריך העיקר שאני ארגיש מוכנה. את ממש לא צריכה שיהיה לך סדר וואו תקשיבי הכביסות והניקיון והאוכל.. הכל יכול לחכות תנוחי. בעיקר שאת מניקה הילד היה גר עליי 24/7 הייתי ישנה בחצי ישיבה עם ריפוד של כריות. אפשר להזמין מבחוץ והוא יכול להכין ולעשות כביסה ולתפוס מטאטא ביד לא יקרה לו כלום. כשלבעלי הפריע הבלגן אמרתי לו שלי הוא לא מפריע כי אני עייפה מדי בשביל לראות אותו ומאז הוא חוזר הביתה מפנה את הכלים מהכיור ומעביר מטאטא בבית. הריבים זה טירוף בתקופה הזאת... לגמרי מבינה אותך, אנחנו כמעט התגרשנו איזה 10 פעמים ב7 חודשים מאז הלידה אבל אחרי שנרגענו הבנו שזה טיפשי ושתכלס אנחנו אוהבים אחד את השניה וסתם אנחנו עייפים ואני הורמונלית. בקיצור שירגיע בעלך

סיוון הורסת חחח לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר

מה שמציק לי שהוא לא מבקש בכלל. לגבי אוכל אני רוצה להכין כי הוא עובד קשה ומרחמת עליו הוא לא מבקש תמיד אומר לי אל תכיני אסתדר אבל הוא מסיים לעבוד ממש מאוחר ומרחמת עליו. הוא עוזר לי בלסדר ועם התינוקת אבל זה לא כמו שאני מנקה. אני מרגישה שכבר אין רגשות כלפיי שהוא לא אוהב אותי אנחנו בקושי מסתכלים אחד על השניה ולא סובלים אחד את השניה. אני גם מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו ולא רוצה אותו ולא סובלת אותו יש לי אפס סבלנות אליו כל מה שעושה מעצבן אותי. משהו בי השתנה מאז הלידה ולא מצליחה לחזור לעצמי🥺

רק לתחזק את הזוגיות אם זה לא ככה הייתי אומרת לו - מאמי, אני יודעת שאנחנו עוברים תקופה קשה. אני רוצה להשקיע בזוגיות. ממש נפגעתי ממה שאמרת, אני מחליקה על זה הפעם אבל פעם הבאה לא תהיה. תצאו, תבלו, תהנו... בזוגיות צריך להשקיע

תראי היה לנו משבר מטורף בהתחלה.. גם כעסתי על המון דברים והאשמתי אותו ובכיתי כל היום והגעתי למצבים שאני אומרת שחבל שנכנסתי להריון ובמיוחד ממנו.. עכשיו בתכלס זה מזעזע להגיד כאלה דברים אבל ככה הרגשתי ובשלב מסוים זה התאזן ובדיעבד שנינו הבנו שזה היה הורמונים. תראי.. הדבר הכי טוב שיכול להיות לזוגיות שלכם עכשיו זה לצאת לבד. אני מניקה הנקה מלאה אז שאבתי לו ויצאנו ל3 שעות שבפעם הראשונה הרגישו לי כמו נצח אבל מפעם לפעם זה היה קל יותר וקיבלתי את בעלי בחזרה. אולי הפעם הראשונה תהיה מתוחה אבל השניה תהיה מושלמת

קשה לי לשחרר אותה ממש. חמתי הגיסים שלי מבקשים שאשאיר אותה לרבע שעה לפחות אני לא יכולה מתחילה לדמיין דברים חס וחלילה לא עלינו. יש לי חרדות קשות חיכיתי לה שנים ובסוף נקלטתי אחריה הפריה חוץ גופית אני ממש מפחדת שיקרה לה משהו כשהיא לא לידי ואני לא סומכת על אףףףף אחדדדד חוץ ממני

קודם כל זה טבעי מה שאת מרגישה כל זוג עובר משבר אחרי לידה זה לא חייב להיות פיצוץ אבל עליות וירידות יש לכולם.זה זמן לעכל ולהסתגל תסבירי לו שאת צריכה ממנו יותר רכות קבלה וסבלנות. שאת עושה כל מה שביכולתך. שאת גם ככה שבורה ורצוצה אחרי לידה שאת צריכה לאכול טוב לישון לשתות .שאת צריכה חום ותמיכה ואהבה מאמינה שהוא יעשה חשבון נפש עם עצמו

אז את חייבת לשחרר בובה... זה יגרום להם לפתח אנטי אלייך ולילדה שלך:/

מאמי דברי איתו על זה