מרגישה ממש אמא מרושעת :'( אוף . אני אמא רעה. לא מגיע לי בכלל להיות אמא . לא מגיע לילדים הטהורים שלי את התקפי הזעם שלי.. אחת בת 4 והקטנה בת שנה והם כל העולם שלי. חיה למענם, הכל סובב סביבםםם איתם כל היום לבד (עם הגדולה מהשעה 3) ובעלי חוזר ב9 בלילה יש לי ימים שאני ממוטטת נפשית ופיזית עם כל מטלות הבית ופשוט כל התסכול שלי יוצא על הגדולה😭😭😭😭😭 ושתיהם עושים לי לילות לבנים וקמים לי בלילות ואני כ"כ עייפה וכועסת עליהם וצועקת ממש שהגדולה נבהלת ! ולפעמים משכיבה את הקטן בלול בכוחניות(לא מכות חלילה אבל בכוחניות כזו לא ברכות וברוגע) והוא מסתכל עליי במבט כ"כ תמים והמום שבאלי למות😭😭😭😭😭 והכי אבל הכייייי נוראאאאאא זה שאני מתייסרת עם עצמי על זה שהתחתנתי בכלל ושהבאתי ילדים ושבאלי למות . מרגישה נוראית איכסה 😢😞

ולא להגיד לי לשתף כי אני אחת שלא משתפת וגם לא מעוניינת לשתף😔

וואי נשמה, נשמע קשה מאוד. אני מבינה את הקושי וגם אני חשה קושי פיזי ונפשי. כרגע אני בהריון רביעי, צריכה ללדת כל יום, הגדולה בת 5 והכי קטנה בת 1 וחצי. אני תמיד זוכרת שהבאתי אותם לעולם כדי לגדל אותם באהבה נחת וחום, אם זה מתפספס מה זה שווה? ובאופן כללי עבודת המידות וחשבון נפש יעזרו לך מאוד לעצור לפני שאת מתנהלת/מתנהגת בצורה מסויימת. שולחת חיזוק, וחיזוק לילדים המתוקים. תזכרי שאת הכל בשבילם, והנפש שלהם רכה כל כך..

אז אני יכולה להגיד לך שגם לי יש התפרצויות שאני צועקת ממש ואחכ מרגישה רעעעע ... לי יש 2 בנים 6 ו4 וגיל 6 קשה לי ממש ומאתגר ממש ואני מנסה לא לוותר על כלום...זאת אומרת אם הוא אומר מילה לא יפה אם ההתנהגות לא יפה ולתת גבולות וזה מתיש ברמות קשות!! ויחד עם משרה מלאה והבית אין מצב שלפעמים אין התפרצויות.........מובן לחלוטין אני יכולה להגיד לך שאני פשוט אוספת אותם מהמסגרות אני ממש מדברת אל עצמי בראש שלא משנה כמה יעצבנו אותי אני נשארת על טון נמוך כי אחכ אני מפחדת שהוא יתנהג כמוני....אבל זה קשה אין ספק

אני מבינה אותך מאוד! זה טבעי. שתי קטנים ומלא מטלות זו תקופה עמוסה את אמא טובה את חושבת ורגישה ותמיד אפשר לחשוב על מבט קדימה וייעול כמו עזרה מבחוץ, ציפיות יותר נמוכות מעצמינו העיקר לאהוב את עצמינו ולא להלקוט חלילה זה לא מוסיף טוב חיבוק אהובה ❤ הרבה כוח!

תודה לכן אתן מחזקות💖 נורא נורא קשה לי.... אפילו יותר מפיזי קשה לי הנפשי... הלתמרן בין שתיהן ומלא את צרככהן שלא עבוא אחת על השניה ופשוט משעבדת את עצמי

את אמא טובה ממי הכל מתחיל בפנים.תעשי טוב גם לעצמך הם כל עולמך וכדי שיהיה להם טוב את חייבת איזון. אם היית שמחה ומאוזנת הכל היה מתנהל רגוע . לכל אמא יש רגעי עייפות ועצבים,הנפש שלהם רכה ועדינה ,זה בסדר להתעצבן אבל ואבל אבל הכל בפרופורציות. תתחילי בלכתוב לעצמך כל לילה איפה היית טובה היום מה נקודות החוזק שלך איפה הצלחת להתעלות על עצמך מתי כן היית רכה איתם .... יש המון רגעים בהם את נותנת וטובה ושמחה את פשוט צריכה להתפקס על הרגעים שבהם את כן ברגע שתתפקסי על הכן אז הלא יתגמד גם לי יש רגעי עומס גם לי יש עצבים כשאני עייפה אני מזכירה לעצמי שהם לא אשמים ואז אני נושמת ואומרת לעצמי הכל בסדר זה חולף . אני נחה שותה אוכלת וממלאת מצברים מחדש כדי לתת . תנוחי תאכלי תשתי תתרענני סתם תשבי איתם על הספה רק תהיי נוכחת בלי לרצות להשיג משהו ברגע שתהיי נוכחת ,תהיי שם בלי לרצות כלום הם ירגישו את החיבור והנוכחות שלך כשיש קשר קירבה וחיבור כל הסערה נרגעת ❤שולחת לך חיזוק וחיבוק ותזכרי כל האמהות מתעצבנות ומי שלא מספרת סיפורי סבתא או שעשויה מקרח😉

זאת תקופה לא פשוטה בכלל תנסי להכניס את הקטן למסגרת ותצאי לעבוד זה עושה ממש טוב לנפש .זה קשה רצח להיות איתם 24/7