בויכוח עם אמא..לשים את הילד בגן או לא? :( לילה טוב אמהות יקרות.. יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים ואני איתו בבית (מדי פעם מקבלת עבודות מזדמנות ושמה אותו אצל מטפלת).. הילד שלי בלי עין הרע מאוד פעיללל מאוד שובב ילד היפר קצת וסקרן בטירוף. אני בגישה שילד צריך להישאר עם אמא שלו בבית כמה שניתן. האינטואיצה שלי אומרת לי שילד לא צריך להיות בגן בגיל שנה.. ושבימינו אמהות עושות את זה מכורח הנסיבות. אמא שלי שתחיה, משגעת לי את הראש! שהילד צריך להיות בגן ושהוא משתגע בבית! היא טוענת שהוא חייב חברה וחוגים ופעילויות וסדר יום! ושהוא משתעמם בבית. אני מבינה את הטענה שלה אבל יצא לי קצת ללמוד את התחום וקראתי קצת אנשי מקצוע שטוענים שהכי טוב לפעוט להיות כמה שיוצר עם אמא שלו עד גיל 3. וחברים ופעילויות זה נחמד אבל הערך של לגדול עם אמא עולה פי אלף מונים על הערך של משחקים. כל כך הייתי בטוחה בצדקתי אבל היא כל כך מערערת אותי ואני מרגישה שאני עושה רע לילד שלי שאני תוקעת אותו בבית. בהרגשה שלי תינוק בכזה גיל אם מתאפשר עדיף שיהיה עם אמא שלו בבית! אוףף מה דעתכן? מה הכי אידיאלי?

קודם כל להיות עם אמא עד גיל 2-3 זה מצוין! אבל! ילד בגיל הזה צריך להיות בחברה ולא בבית. את יכולה לעשות לו מפגשים עם עוד תינוקות בגיל הזה. יש גם גן עם אמא שזה פעילות משותפת. אין ספק שזה טוב בשבילו להיות איתך בבית אבל הוא צריך גם לעשות פעילות עם עוד ילדים. לדעתי אפילו כל יום.

אז גם את צודקת וגם אמא שלך:) יש פתרונות יצירתיים שלא מחייבים להיפרד ולשים בגן.

השאלה מה את עושה איתו במהלך היום? את מצליחה לתת לו דברים להתעסק בהם? נראה לי בגיל שלו הוא צריך משחקים פעליות לצייר לשמוע סיפורים.. וכל מני.. השאלה אם את מספיקה ומקדישה זמן . הכי טוב עם אמא אין ספק.. אבל ילד סקרן צריך גם לתת לו לצמוח

כל כך משתנה... יכולה לומר לך שאני שמתי במשפחתון בול בגיל שנה ו3 חודשים ולא מתחרטת לרגע. מצד שני- יכול להיות שאם הייתה לי אופציה כלכלית לא לעבוד יכול להיות שהייתי משאירה אותו עוד קצת איתי. כן- החיבור לאמא הוא סופר חשוב, עם מחקרים או בלי. מצד שני גם חיי חברה חשובים. ילדים להתחבר איתם, יכולת התנהגותית בסביבה שונה... ועוד ועוד. אני אמנם הכנסתי לגן ותראי מה עשיתי- הוצאתי אותו לא בארבע אלא ב13:30, וימי שישי לסירוגין. פעם בגן ופעם איתי כך שהילד היה נהנה ומכיר את שתי העולמות. תלכי לפי תחושת הבטן שלך בלבד♥️

מבינה אותך לגמרי....וגם אני חושבת שאין כמו טיפול עם אמא לא יודעת אם עד גיל 3 אבל גיל שנתיים מושלם לדעתי להכניס ואת צודקת, הרבה חייבות להכניס כי צריכים לחזור לעבודה... אצלי ילד אחד הכנסתי בשנה והשני בשנה וחצי אם הייתי יכולה? הייתי משאירה עד שנתיים כבר הבנת את עמדתי,אם יש את היכולת?לדעתי גיל שנתיים זה זמן סבבה להכניס אין כמו הגידול שלך, וחברה לילד?תלכי אחהצ לגינה שהוא יתנסה ויפגוש ילדים והכל טוב.....כמה פעמים בחיים יש לנו את האופציה לעשות הפסקה ולהיות עם הילד ולא באטרף של העבודה ולהספיק דברים?? יש את כל החיים לזה...

וגם מסכימה עם סמיילי שהוא צריך להיות בחברת ילדים אחרים... הם לומדים הרבה אחד מהשני.. הם גם לומדים להיות בקבוצה ולומדים מה זה ילד אחר.. ולא רק איתך כל הזמן

אני כן מפגישה אותו עם ילדים אחרים עם ילדים של חברות.. אבל האמת אני לא מהאמהות האלה שמתרוצצות בפעילויות אני מודה. זה מה שגורם לי להרגיש אשמה כל כך וגם מזה מגיעה הביקורת של אמא שלי. אני בן אדם מאוד מופנם ומאוד של בית.. אבל יש לי הרבה חברות עם ילדים בגילו ואנחנו תמיד מפגישות בינהם.. השאלה אם מספיק או שאני צריכה להתרוצץ בין מתנ”סים :(

היא צודקת וגם את ילד הכי טוב לו אמא אך חייב חברה אנחנו יצורים חברתיים.בגילאים האלה הסקרנות מאוד גדולה והחברה מאתגרת מסקרנת ולכן השילוב המנצח זה גן לכמה שעות עם אמא אבל אנחנו עדיין לא שםם יגיע יום שילד יהיה עם ילדים אחרים והאמא ברקע אנחנו חיים במדינה שמסתפקת ב 15 שבועות חופשת לידה וזו הבעיה הגדולה .

הקשר החברתי מאוד חשוב. לא צריך להתרוצץ, צריך למצוא מסגרת קבועה. יש קבוצות של אמהות שלא עובדות ונפגשות עם הילדים, יש גם עם אמא, יש חוגים.

אני עם הקטנציק שלי בן השנה בבית ומתכוונת להיות איתו עד גיל 3 עובדת רק סופשים ובזמן הזה בעלי איתם יש לנו סדר יום קבוע גם מבחינת פיעליות, ארוחות ושעות שינה לוקחת אותו לספריה לשעת סיפור חוג מוזיקה גן שעשועים וכו.. אחרי צהרים אוספים את הילד הגדול והם משחקים בניהם חושבת שלהיות עם ילדים אחרים גם מאוד חשוב ואצלנו יש מלא פעילות כל הזמן עם הילדים אחרים

אבל באיזה תדירות אתן יוצאות מהבית לפעילויות? כל יום כל יומיים?

אני הכנסתי את הקטנה לגן לפני שבוע, בת 10 חודשים. לפני זה היינו יוצאות כל יום לפעילות כלשהי, ופעם בכמה ימים נחות בבית. לפעמים מפגש עם חברה ותינוק בגינה, לפעמים פעילות במרכז התפתחות, לפעמים סתם סיבוב בגינה. בדרך כלל הייתי עושה את זה בזמן ארוחת הבוקר נותנת לה לאכול בחוץ. אם הוא כזה סקרן אז את צריכה לעודד אותו ללמוד דברים חדשים. להיות בבית עם אמא זה אחלה, אבל בגיל הזה זה כבר לא מספיק. הוא צריך לקבל גירויים נוספים, מפגשים חברתיים עם תינוקות, וגם עם מבוגרים אחרים, ללמוד מילים חדשות, צבעים, חיות. במוח שלהם מתפתח בצורה מטורפת וצריך לתת להם אתגרים חדשים כל הזמן.

מה זה משנה מה דעתינו, את האמא! ואת תחליטי! אם את ממש רוצה לדעת לדעתי ילד צריך להיוץ בבית עד גג גיל חצי שנה. וגם אז יצאתי כמעט כל יום אם לא כל יום לאנשהוא...

עוקבת