מחלת הפה והטלפייםם אמאאא 4 ילדים חלו במעון ביום רביעי עם חום ופריחה ופצעים הגננת לא הודיעה אפילו לשאר ההורים אני מתה מפחד שהוא גם נדבק... יש סיכוי שזה יופיע חו פתאום גם אם הם בבית מיום רביעי???? מתה מפחד אנחנו אמורים לטוס שבוע הבא!

הבת שליי נדבקה...

ועוד אצלה בגן נדבקו? מב הפער בזמן שכולם נדבקו?

אין פער אפשר באותו יום ואפשר גם אחרי שבוע..

אושרת אם כל הילדים כבר בבית מיום רביעי זה יכול להתפתח גם אחרי שבוע?

כשעבדתי במשפחתון הייתה תקופה של הידבקות בפה וגפיים אצלינו(פה וטלפיים זה אצל חיות וזאת טעות נפוצה) ילדים שהיו חשופים אפילו יום או יומיים לילדים הפגועים גם נדבקו.. כמו שאושרת אמרה חלקם מידית וחלקם התפרץ רק אחרי שבוע.. זה היה תקופה של חודש וחצי בערך שכל שבוע חסרו2-3 ילדים בגלל המחלה. בדרך כלל גם לא מחזירים לגן בלי אישור רפואי דבר נוסף תוודאי שהציוד בגן עבר חיטוי..

חוסר אחריות שלא מודיעה, גם למה לשלוח ילדים חולים לגן למעון מזה השטויות האלה.. הייתה צריכה לכתוב. בקבוצה של המעון אם יש לכם קצת וואצאפ

לצערי הרב, עברתי מניסיון עם הבכורה שלי. גם אצלנו אף אחד לא עידכן או אמר. התוצאה הסופית היא שהיא נדבקה ואושפזה לשבוע שלם בבית חולים. היא ועוד שני ילדים מהגן. היינו שלוש אימהות מאותו גן, באותה מחלקה סגורה. הבכורה שלי הייתה בזמנו בת שנה וחצי מחוברת לאוסף של אינפוזיות, אפטית, רזונת כמו צימוק. זה התפשט על הרגליים, הידיים, הלשון, החך, זה היה נוראי. הייתי בתחילת ההריון השני, בין ההקאות לבין הקטנטונת שלי.

סבטה למה מיון? הילדים החולים בבית כרגע. בלי מיון. וזה נראה שזה כבר לקראת הסוף של המחלה לפי מה שהם מתארים...

בייבי2 אז בעצם כל הילדים נדבקו ללא יוצא מן הכלל?

כן לצערי בקבוצה שלי הרוב11 מתוך 15 נדבקו במחלה..

זה הגיע למצב של מיון כי זה הגיע לצורה כזו חריפה שהיא לא הייתה מסוגלת אפילו לשתות, בטח שלא לאכול. היינו שלושה ימים בבית. היא הייתה מאוד חלושה, אפטית, בקושי זזה. היא לא רצתה לקחת אפילו מים. לקחתי אותה לרופא, הייתי כל יום אצל רופא. כל אחד מהם קרא לי משוגעת ואמא פולנייה, אמרו שאני סתם דואגת. אמרתי להם שאני מכירה את התינוקת שלי. משהו לא בסדר. שום סימן לא היה באופק. עליה לא היו סימנים בכלל. ואז הגענו ליום הרביעי, אני מתעוררת בבוקר, על הידיים סימנים, והילדה בזרימת דם מטורפת מהשיניים. רצתי למיון איתה. הרופא אומר לי תקשיבי יש לה פצעים בכל חלל הפה, טוב שבאת. התחילו לעשות בדיקות, ועד סוף הערב הזה, היא הייתה עם פצעים בידיים, ברגליים, בלשון, בפה, מסביב לפה, זה היה מפחיד. היא הגיעה למצב של התייבשות כי לא יכלה פיזית להכניס אפילו בקבוק לפה, בלי שכאב. חיברו אותה לצינורות האלה, האכילו אותה דרך הוריד. אני לא מאחלת לאף אחד לראות את התינוק שלו במצב כזה. זה היה הסיוט הכי גדול שלי. ובלב שלי כל הזמן אמרתי לעצמי לא משנה כמה פעמים יגידו לי שאני אמא משוגעת, או פולניה או כל דבר אפשרי, הרגשתי שמשהו פשוט לא טוב. הילדה פשוט הייתה אחרת. את לא מבינה אפילו איך שמחתי בפעם הראשונה שהיא לקחה ביס מאוכל.

אלוהים אדירים.

אני לא אומרת שזה "הגורל" של כל מי שנדבק בזה. אני רק יודעת לומר לאיזה מימדים הגיעה התינוקת שלי.

היינו במיון בסהכ לפני חודש. אני לא אעמוד בזה נפשית שוב. גם אני בתחילת הריון. אני ממש בחרדה

האם הנקתן??

אני מצטערת. המטרה שלי היא לא להכניס לחרדה. הילדה המדהימה שלי, כיום בת חמש וחצי, ואני יכולה להבטיח לך כאמא, אנחנו תמיד נדאג, תמיד תהיה סיבה. חשוב לשמור על איזון, מחשבה חיובית. אנחנו האימהות מסוגלות להכל כשמדובר בילדים שלנו.

את הבכורה הנקתי שנה. את הקטנטונת בהפרש גילאים של שנה ועשר, גם היא שנה, כיום הריון שלישי, אם יהיה חלב, ללא ספק.

לא הבנתי.. הנקת אותה בזמן שהיא חלתה?

לא. היא הייתה בת שנה וחצי כשנדבקה. כבר לא הנקתי, לא היה יותר חלב.

הבנתי

אנונימית לצערי הרב ביום רביעי האחרון התעוררה עם 39.9 חום שלא ירד הייתה לא אכלה גם אחרי 48 שעות האנטיביוטיקה לא עזרה. היום התחיל לה פריחה כל הפה שלה חתכים מדמם עם גושים לבנים והיא לא בגן לבד בבית עם סבתא שלה יכולה להגיד במזל מה שעזר שלא יהיה אשפוז היה ההנקה היא חתכה אותי כולי קרעים ודימום כל הנקה בוכה אבל זה 5 ימים ולאט לאט נראה שיפור

אביה היא בהנקה מלאה? בת כמה היא? ואיך ההנקה עזרה לא הבנתי??

לא מלאה אוכלת מוצקים אבל לא אכלה ולא שתתה כלום אז כן הנקתי מלא

כי בחיבור של ההנקה יש משהו כלכך מרגיעה שרק את זה היא הצליחה לאכול התנתקה ובכתה אבל מצצה כל פעם שהצעתי ציצי חלב שאוב לא רצתה