מרגישה שבורה 😢 שלושה וחצי שבועות אחרי לידה. הימים שעברו עליי הם הקשיים שחוויתי בחיי. לא דמיינתי את זה כך בכלל.. איך ממשיכים? מרגישה שאין לי כוחות, מרגישה שאני לא מתאימה להיות אמא. לא מצליחה להבין איך נשים עושות את זה ומביאות הרבה ילדים אני מרגישה שאני לא נושמת. אומרים שזה נהיה יותר קל מיום ליום אבל אני לא רואה את זה מגיע. הילד סובל נורא מגזים, עברנו כבר מלא סוגי אוכל וכלום לא עוזר. לא ישן טוב בכלל ישן בקושי חצי שעה ומתעורר.. אני סחוטה ולא מבינה מאיפה לנשים יש כוחות לזה ורק אני כזו חלשה. מיואשת...

חוויתי בדיוק מה שאת מתארת. אם תרצי אשמח לדבר איתך ולנסות לעזור.

נשמה שלי כל ההתחלות קשות..כולן עוברות את זה ועם כמות הילדים את נהיית יותר מנוסה ומבינה..נכון זה לא פשוט בכלל.. ממליצה לך לתת לו ביו גאיה או סימקול או לנסות לעשות לו מסאג או מקלחות חמות שעוזרות או חיתול חם לעטוף את הבטן כדי להקל על הגזים..כולנו עוברות את זה תהיי חזקה והכל עובר בסוף!!! ואל תגידי שאת לא מתאימה להיות אמא!!

תבקשי כמה שיותר עזרה, מהבעל, מאמא מהחמה, אחים, גיסים. ממי שאפשר. בין אם בדבר הכי קטן כמו תמיכה ועידוד, ועד לעזרה פיזית עם הילד שתוכלי טיפה לנשום ולנוח.

אני עם תינוק בן חודש, אמא שלי מגיעה כמעט כל יום לכמה שעות לעזור לקלח, להרגיע, להאכיל ולהרדים. תאמיני לי שאפילו שזה רק לשעתיים שלוש, זה גם ממש עוזר

יעל איזה כייף לך לא מובן ביכלל!

מבינה אותך,כמעט יצאתי מדעתי בלידה הראשונה,קשה לי לגדל ילדה אחת,ועכשיו אני בהריון שני. אבל בסופו של דבר הילדים גדלים,וכל גיל יש את הקושי שלו,במבט לאחור לא הייתי משנה דבר,הילדה שלי היא החיים שלי.

אל תדאגי, עוד כמה חודשים את תמותי עליו ולא תביני איך היית בלעדיו כל החיים, הרבה סובלנות,תיהי חזקה

באמת לא מובן מאליו. זה באמת ממש קשה ולעתים מתסכל. אתמול הוא בכה לי בהיסטריה בלי סוף והרגשתי חסרת אונים, התקשרתי לאמא שלי אמרתי לה "הצילו" והיא באה לעזור ולהרגיע.

נשמע שהתחלה שלך קשה במיוחד ! אני כן יכולה לעודד אותך שאם הבעיה כאן היא גזים (ולא עצם ההורות , כי זה לא מצב תדיר מה שאת מתארת) אז בקרוב מאד יעבור שלב הגזים ואת תוכלי לנשום לרווחה והכל יהיה כבר הרבה הרבה יותר קל. חברה טובה מאד שלי ילדה ביחד איתי . הבת שלה סבלה מהכל, כאבי בטן, גזים .. כולם כבר קראו לה בכיינית..זה היה שובר לב התינוקת שלה פשוט זבלה. והבן שלי.... היה רגיל... נכון גם רגיל זה לא קל אבל הנסיון ההורות שלה היה הרבה הרבה יותר קשה. היום, אחרי 11 חודשים... הבן שלי אחד השובבים. עושה לי בית ספר ומתיש אותי והבת שלה- מלאך מלאך מלאך. יושבת מחייכת לכולם אוכלת טוב ישנה טוב והכל פשוט מושלם. כן זה עבר.. דברים משתנים. תהיי חזקה מדובר ב3 חודשים קשים ואת אחרי זה !!

סבלה ***

את לא לבד. רב הבנות עוברות את זה ועדיין האימהות מתאימה להן בול. זאת תקופה קשה אבל בסוף עוברת. הכי חשוב שתהיי קשובה לעצמך ולא תתמוטטי בגלל שאת דורשת מעצמך יותר מידי. אני יודעת שאת אמא מדהימה וחזקה. תגידי את זה לעצמך ותצברי הרבה כח. אני מקווה שהגזים יעברו ותוכלי לראות גם את היופי שבאימהות.😘

בדיוק כתבתי פוסט על זה אתמול כשכולי בוכה כמו סמרטוט. כל כך מבינה מה שאת אומרת,זה כמו מן יאוש כזה מהמצב,כל הכוחות אוזלים,כל העייפות מטשטשת ומתי היא תפסיק לבכות ומה אני עושה לא בסדר,או למה זה ככה ואיך כולם מצליחים ואני בקושי? אמרו לי שזה עובר,שאנחנו לומדות והאמת אני מאמינה להם

ההרגשה שלך ממש טבעית, גם לי היה ככה בהתחלה וחשבתי שמה עשיתי לעצמי, אולי זה לא בשבילי (ובאמת שאני האחרונה שזה לא בשבילה) הי לי ממש קשה, בכיתי משטויות ולא האמנתי שזה הולך ונהיה קל יותר או כיף יותר.. אבל באמת מרגע לרגע הכל נהיה יותר קל והוא ככ מתוק וגדל ככ מהר וזה כזה כיף לראות, והחיוכים שלו, והגירגורים שלו ממיסים. את עוד תגיעי לזה ותאמיני לי שהכל ישתנה ויהיה קל וזורם יותר.. זה באמת תקופה וגם יותר מהקושי האמיתי זה ההורמונים... בהצלחה!!❤️