פורקת! קושי להתמודד עם האמהות... בנות קשה לי ממש ממש!! מצד אחד יש לי ילדה מהממת בת כמעט 3 חודשים, היא אוצר ומתנה אבל הדרך שבה נולדה וההתמודדות איתה מאז גורמים לי להרגיש לפעמים שקיבלתי עונש במקום ברכה וזה נשמע נוראי אני יודעת! אבל חייבת להוציא את זה מהלב... כי כל היום כמעט היא בוכה וסובלת מסכנה...נתחיל מזה שנולדה בניתוח קיסרי חירום בגלל האטות דופק וכל ההתאוששות הייתה קשה וגם הפרידה הרגשית שלנו אחת מהשנייה עד שפגשו בינינו בבית חולים...נמשיך מזה שכנראה יש לה רפלוקס והיא גם ככה נולדה קטנטנה (2.500) ולא עולה לי טוב במשקל, קיושי אוכלת, אני מנסה להניק ואמורה לשלב תמל כדי לגרום לה לעלות אבל היא אוכלת כמו ציפור כי כואב לה, כנראה שורף לה הוושט..ניסתי נוטריךון a.r ודוחה את זה...היא בקושי ישנה (רק פעם ב- יש לה שעתיים שינה רצוף) וסביבמכל האכלה הבכי כל כך חזק שךא תמיד יש לי את הכוחות להכיל וךהרגיע....אין לי אוכל בבית, ההורים שלי עובדים קשה, חמותי גם והיא גם הייתה עסוקה בחתונה שלהבת שלה ואף אחד לא מבשל לי...היום אכלתי רק קונרפלקס עם חלב בשעה 16:00 בערך...בזמני הערות שלה שהם רוב היום היא משחקת קצת אבל אחרי 10 דק בערך מבקשת תשומת לב ובוכה ואין ךי אפשרות לעשות כלום...זה רק לחכות שתירדם וזה יכול לקחת שעות...ושלא לדבר על המצפוו שאני רק מחכה שתישן..... עכשיו כתבתי תוך כדי שהיא עליי..אני כבר שוקלת להביא לה תרופה נגד הריפלוקס..אבל מרגישה שנכנסתי לאמהות ברגל שמאל :( אני יודעת שהורוץ זה קשה אבל אני רואה את החברות והגיסות, הן סובלות הרבה פחות...הילדה שלי פשוט כאובה ולא נינוחה וכואב לי גם עליה!!! לפעמים בא לי גם לפנות לאיזה רב לקבל ברכה, לא יודעת,משהו עם כל ההתמודדות מרגיש לי לא בסדר כאילו עליי להסיר מעליי כפרות או אנרגיות רעות...